<!–
–>
תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי מערכת אוטומטית לביצוע בדיקות מעבדה עשויה לסייע בזיהוי חולים הסובלים מאנמיה המוליטית אוטואימונית (AIHA). החוקרים מישראל, בראשות ד”ר פרום, כותבים כי לא ברור עד כמה שימושית מבחינה קלינית מערכת בדיקות אוטומטיות של חולים הסובלים מאנמיה נורמוציטית לזיהוי AIHA. הם מסבירים כי מתן טיפול מוקדם לחולים הסובלים מ-AIHA גורר הפחתה בסימפטומים ועשוי אף להפחית את שיעורי התמותה. במסגרת המחקר עברו חולים ללא היסטוריה של אנמיה, שנתקבלו בהם ערכי המוגלובין נמוכים מ-10g/dL ונפח כדורית ממוצע של 80µm3 (או 80fL) ומעלה, בדיקות ספירת רטיקולוציטים. במידה והספירה הבלתי מתוקנת עמדה על ערך של 2% ומעלה מתוך ספירת התאים האדומים , בוצעה בדיקת אנטי-גלובולין ישירה (DAT). מתוך 784,185 ספירות הדם המלאות שבוצעו במהלך 28 חודשים, נחפשה אנמיה נורמוציטית ב-3,841 (0.49%) מקרים, בינהם 424 (11.04%) שבהם נתקבלו ספירות רטיקולוציטים של 2% ומעלה. במקרים שבהם הופיעה עליה בספירת הרטיקולוציטים, נתקבלה תוצאה חיובית בבדיקת ה-DAT ב-52 מקרים (12.3%). 33 (83%) מתוך 40 החולים שלגביהם היה מידע רפואי זמין, לא אובחנו ב-AIHA על-ידי הרופא שלהם, 11 (28%) טופלו באמצעות סטרואידים, 6 (15%) אושפזו וב-2 חולים (5%) הופסקה נטילת תרופות שנחשדו כגורמות לאנמיה ההמוליטית. מגבלות המחקר כללו את קביעתו של ערך סף מסוים המגדיר את האנמיה על-פי ספירת הרטיקולוציטים, קשיים בהכללת הממצאים במערכות אחרות, ומידע רפואי זמין אודות 40 (77%) מתוך 52 החולים בלבד. החוקרים כותבים כי בדיקות המעבדה האוטומטיות בחולים אלה מפחיתה את מספר הביקורים אצל הרופא, ובחלק מהחולים מאפשרת איבחון ומתן טיפול מתאים בשלב מוקדם יותר. הם מסכמים כי הממצאים תומכים בשימוש בבדיקות אלה בחולים הסובלים מאנמיה נורמוציטית וכי מחקרים נוספים דרושים בכדי לקבוע האם ניתן להכליל את הממצאים גם במערכות אחרות.
מאמרים לקראת שבוע המודעות הבינלאומי לעמידות לאנטיביוטיקה, צפו בד”ר מירב פרייברג ובד”ר שירה חתומי המשוחחות על הנחיות האיגוד האירופי לאורולוגיהמקור: מקומי, מקורי 
אין תגובות28/10/2026 בשיחה הוצגו העדויות העדכניות בתחום ונערך דיון לגבי מקומן של חלופות לא־אנטיביוטיות  הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגילמקור: Epub 
אין תגובות22/10/2026 מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת  טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותרמקור: J Glaucoma 
אין תגובות11/10/2026 המחקר בחן את עמדותיהם ואת ניסיונם של רופאי עיניים ושל מטופלי גלאוקומה בנוגע לטונומטריה ביתית (Home Tonometry – HT) עם מדידה עצמית של הלחץ התוך־עיני (IOP) מחוץ למרפאה  פגיעות גנטית לפקקת ורידים מוחית (CVT) במבוגרים: מטה־אנליזה מעודכנת של מחקרי גנים מועמדיםמקור: Stroke 
אין תגובות06/10/2026 מטה־אנליזה זו נועדה לספק הערכה מקיפה ומעודכנת של הקשר בין מוטציות גנטיות בשכיחות גבוהה לבין הסיכון לפתח CVT  קידום הנפרולוגיה הגריאטרית: טיפול מותאם במפגש שבין הזדקנות למחלת כליותמקור: J Am Geriatr Soc 
אין תגובות04/10/2026 לפחות 90% מהאנשים עם מחלת כליות מתמודדים עם ריבוי מחלות, ולפחות 30% מהמבוגרים עם מחלת כליות סובלים מליקויים קוגניטיביים או תפקודיים  החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשתמקור: Stroke
אין תגובות29/09/2026 המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)? אירועים קרובים:כניסת צוות רפואיהכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואילקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן |
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!