מודעה

במהלך החודשיים האחרונים הרצנו סקר קצר במסגרת האתר (למען הגילוי הנאות יש לציין שהסקר נערך עבור חברת אבנטיס, משווקת האקטונל ואנו מודים לחברה על הרשות לעשות שימוש בנתוני הסקר לצורך סיכום זה) שבו ניסינו לבדוק את עמדות הרופאים לגבי טיפולים באוסטיאופורוזיס. הסקר פנה לגינקולוגים, אנדוקרינולוגים, רופאי משפחה, פנימאים ואורתופדים.

כידוע, אחת השאלות שמעסיקות מומחים בתחום הטיפול באוסטיאופורוזיס היא מה צריכים להיות הקריטריונים להערכת יעילות טיפול באוסטיאופורוזיס. האמצעי הזמין ואשר נמצא בשימוש הרב ביותר הוא השינויים בצפיפות העצם, ה-BMD .

אך השאלה היא האם יש משמעות למידת השינוי או למגמת השינוי? המטרה כזכור היא בסופו של דבר להפחית את הסיכון לשברים מכל הסוגים במטופלים.

להלן תוצאות הסקר שבו השתתפו 101 רופאים:

לשאלה , מהו השיקול המרכזי שלך בבחירת טיפול תרופתי לאוסטיאופורוזיס ? התפלגו התשובות כלדלקמן :

-22%ענו : הנתונים הקליניים מהספרות באשר למידת השינוי של צפיפות העצם כתוצאה מטיפול מסויים.

– 39% ענו: הנתונים הקליניים מהספרות באשר למידת הירידה בסיכון לשברים כתוצאה מטיפול מסויים

– 30% בחרו ב:  הנתונים הקליניים באשר ליכולת הורדת הסיכון לשברים בכל אתרי השלד (חוליות וצוואר הירך) לעומת יעילות בחלק מהאתרים בלבד.

ואילו 9% ענו כי השיקול המרכזי הוא  בעיקר השוואה של תופעות לוואי ובטיחות הטיפולים השונים

כלומר, קרוב ל-80% מהעונים אינם רואים במידת השינוי של צפיפות העצם כשיקול מרכזי לבחירת הטיפול.  לעומת זאת, 69% מחליטים על הטיפול על בסיס המידע הקליני להורדת הסיכון לשברים (מתוכם 30% מדגישים את הירידה בסיכון לשברים בכל אתרי השלד) .

כאשר בדקנו את עמדות הרופאים לשאלה זו ע”פ פילוח ההתמחות נמצא שגינקולוגים ואורתופדים נתנו משקל רב יותר לירידה בסיכון לשברים בכלל ובכל אתרי השלד (למעלה מ-80% מהמשיבים).

השאלה השנייה שנבדקה בסקר הייתה :

ה-NIH קבע בשנת 2001 ש”אוסטיאופורוזיס הינה מחלה של השלד המאופיינת ע”י ירידה בחוזק העצם אשר מעלה את הסיכון לשברים”. בדיקות המעקב המקובלות בודקות כידוע את צפיפות העצם. איזו משמעות קלינית יש להעניק לדעתך לתוצאות בדיקת צפיפות עצם במטופליך ?

התוצאות מלמדות על קיומה של מחלוקת בעמדות הרופאים, עם נטייה במרבית ההתמחויות לתת משקל גדול יותר למגמת השינוי ב-BMD מאשר למידת השינוי עצמה. 45%  מכלל הרופאים (אך למעלה מ-50% מהאנדוקרינולוגים, הגינקולוגים והאורתופדים) סברו שהמדד החשוב הוא מגמת השינוי.

38% השיבו כי יש מבחינתם חשיבות רבה למידת השינוי ב-BMD כתוצאה מהטיפול, ו-9% השביו שאין חשיבות לדעתם לתוצאת השינוי ב-BMD כלל. 8% טרם גיבשו דעתם בשאלה זו. 

יש לציין שהמחקר האחרון שבחן את משמעות השינויים ב-BMD והקשר לסיכון לשברים, אשר התפרסם גם אצלנו ,מתוך ה-J Clin Densitom ,  מצא באופן מובהק שהגורם הקובע את הסיכון לשברים, הוא מגמת השינוי, ולא מידת השינוי ב-BMD (לעיון בתוצאות המחקר הקלק כאן ).

אין ספק שהנושא ימשיך להעסיק את הקהילה הרפואית, במיוחד לאור התכונות והתוצאות השונות של ביפוספונטים שונים באשר לשינויים ב-BMD.