מספר מחקרים קליניים גדולים נדרשו לסוגיה זו. בעוד ששתי עבודות גדולות הראו כי שימוש סדיר (ולא רק לפי הצורך) בתרופות אלו לא מביא לשינוי משמעותי במידת השליטה במחלה, מספר עבודות אחרות הראו כי שימוש כזה מביא להתדרדרות בשליטה במחלה.
מחקר זה ביקש לבדוק האם ניתן ליחס את ההבדלים בתגובת החולים לטיפול, לפולימורפיזם של הקולטן האדרנרגי. ידועים 4 סוגי פולימורפיזם של נוקליאוטיד בודד בגן לקולטן β2, המביאים לשינוי בחומצות האמינו המרכיבות את החלבון. 2 מאלו שכיחים יחסית. בראשון ארגינין מחליף גליצין בקודון 16, ובשני גלוטמין מחליף חומצה גלוטמית בקודון 27.
ניסויים מעבדתיים הראו כי עם שני סוגי הפולימורפיזם קיימת הפחתה בביטוי הקולטנים (down-regulation) בתגובה לאיזופרנלין, כאשר זה שקשור בעמדה 16 מגיב במידה ניכרת יותר. ניסויים קליניים הראו כי הפולימורפיזם בעמדה 16 קשור בעמידות יחסית לטיפול במרחיבי סמפונות. אולם, ניתוח של המחקרים שבדקו את השפעת השימוש הסדיר בתרופות בהשוואה לשימוש לפי הצורך בלבד, העלה כי דווקא חולים עם פולימורפיזם בעמדה 16, הגיבו בצורה טובה יותר לטיפול הסדיר.
העבודה המתוארת כאן בדקה סוגיה זו באופן פרוספקטיבי. החוקרים בדקו את ההשפעה של טיפול סדיר באגוניסטים לקולטן β2 בשתי קבוצות חולי אסתמה, בראשונה חולים בעלי הגנוטיפ הרגיל, ובשנייה חולים הומוזיגוטים לפולימורפיזם בעמדה 16. החולים בכל קבוצה חולקו אקראית לטיפול ב- salbutamol, 4 פעמים ביום, או לפלצבו, במשך 16 שבועות. החולים לא קיבלו טיפול כרוני אחר למחלתם. בכל קבוצת גנוטיפ, נבדקו ההבדלים בתפקודי הריאות, בין החולים שטופלו בסלבוטמול, לבין החולים שקיבלו פלצבו.
נמצא כי בקבוצת החולים עם הגנוטיפ הרגיל (גליצין בעמדה 16), היה שיפור משמעותי בחולים שטופלו בסלבוטמול. לעומת זאת, בקבוצת החולים עם הפולימורפיזם (ארגינין בעמדה 16), הטיפול הביא להחמרה בתפקוד הריאתי. החוקרים מסיקים שטיפול סדיר בסלבוטמול, יכול להביא להחמרה במחלתם של החולים עם פולימורפיזם זה.
שכיחותו של הפולימורפיזם בעמדה 16 מוערכת בכ- 14% מהאוכלוסייה הלבנה, ולכן לממצאים אלו משמעויות קליניות נרחבות. האם קיימת הצדקה לבצע בדיקת גנוטיפ בכל חולי האסתמה ? נראה כי לפני כן יש צורך במחקרים נוספים שיגבו ממצאים אלו, ושיספקו מענה לשאלות נוספות, כגון- האם לגנוטיפ חשיבות גם לגבי שימוש באגוניסטים אדרנרגים ארוכי השפעה, וכיצד מושפעים חולים המטופלים במקביל גם בסטרואידים נשאפים.
Are β2-adrenoceptor polymorphisms important in asthma- an unravelling story
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!