פעילות גופנית ומחלת האלצהיימר, מתוך jc 405 + שאלת השתלמות

ידוע שמחלת אלצהיימר משפיעה לרעה על התפקוד הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגותי.

השפעת מחלת אלצהיימר על המצב הגופני פחות ידועה. מספר מחקרים קשרו בין אלצהיימר להתדרדרות במצב הגופני.

בהשוואה לבני גילם, מטופלים עם אלצהיימר סובלים מיותר חסרים תזונתיים, נפילות ושברים ומגבלות בתנועה.

ממצאים ממחקרים קודמים מעידים כי ניתן להשיג שיפור בתפקוד הקרדיו-וסקולרי, בגמישות, בשיווי המשקל ובכוח בעזרת פעילות גופנית קבועה גם במטופלים קשישים ביותר. יתרה מזאת, אחוז ניכר מהמטופלים עם דמנציה סובלים מדיכאון, פעילות גופנית עשויה להפחית את חומרת הדיכאון, כפי שנמצא במחקרים מבוקרים במטופלים קשישים ללא דמנציה.

מטרת מחקר זה לבחון האם תוכנית פעילות גופנית יומית בשילוב הכשרת המטפל להתמודדות עם הפרעות התנהגות יפחית את התלות התפקודית של חולי אלצהיימר ויעכב את העברתם למוסדות סיעודיים.

המחקר בחן את יעילות תוכנית RDAD (Reducing Disability in Alzheimer Disease), תוכנית המכשירה מטפלים של חולי אלצהיימר בקהילה (לרוב בני הזוג) לפקח ולסייע בפעילות גופנית יומית הכוללת פעילות אירובית, אימון לשיפור כוח שרירים, שיווי משקל וגמישות, במטרה להשיג לפחות חצי שעה ביום פעילות גופנית מתונה. בנוסף לכך המטפלים עברו הכשרה לזיהוי והתמודדות עם הפרעות התנהגותיות של המטופל שפגעו בתפקודו היומיומי והשפיעו לרעה על יחסי מטפל-מטופל.

במחקר נכללו 153 מטופלים שאובחנו כסובלים ממחלת אלצהיימר וחיים בקהילה. צמדי המטופלים-מטפלים הוקצו אקראית לזרוע הטיפול הפעיל, כלומר לתוכנית RDAD או לזרוע הטיפול הרגיל שכללה טיפול תרופתי ומעקב רפואי, אך ללא המלצה מיוחדת לפעילות גופנית.

התוצאות העיקריות שנבחנו היו שינויים במצב הבריאות הכללי, ברמת התפקוד היומיומי ובמצב הרוח בקרב חולי אלצהיימר שהשתתפו במחקר.

כעבור שלושה חודשי מחקר, בהשוואה לקבוצת הטיפול הרגיל, יותר מטופלים מקבוצת הטיפול הפעיל עסקו בפעילות גופנית לפחות 60 דקות בשבוע, וכן נרשמו פחות ימים של פעילות מוגבלת. מטופלים מקבוצת ה-RDAD השיגו שיפור במדדי התפקוד בהשוואה להתדרדרות במדדים אלו בקבוצת הטיפול הרגיל. השפעה משמעותית נצפתה גם בשיפור דרגת הדיכאון בטיפול הפעיל לעומת החמרה בדרגה זו במטופלים שלא השתתפו בתוכנית.

כעבור שנתיים, המטופלים שהשתתפו בתוכנית RDAD המשיכו להפגין תוצאות טובות יותר באופן משמעותי במדדי תפקוד מקבוצת הטיפול הרגיל. כמו כן קבוצה זו הראתה נטייה לפחות אשפוזים במוסדות בשל הפרעות התנהגותיות. מטופלים עם דרגת דיכאון קשה יותר בתחילת המחקר השתפרו משמעותית כעבור שלושה חודשים ושמרו על שיפור זה גם כעבור 24 חודשים..

מתוצאות מחקר זה עולה כי אימון גופני בשילוב עם הכשרת המטפלים להתמודדות עם הפרעות התנהגות הביא לשיפור ניכר בבריאות הגופנית והנפשית במטופלים עם מחלת אלצהיימר.

מתוך ה- JAMA

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מבקר המדינה: ישראל אינה ערוכה להזדקנות האוכלוסייה – מחסור ברופאים גריאטריים, היעדר תוכנית לאומית וסיכון ליציבות מערך הסיעוד

מבקר המדינה: ישראל אינה ערוכה להזדקנות האוכלוסייה – מחסור ברופאים גריאטריים, היעדר תוכנית לאומית וסיכון ליציבות מערך הסיעוד

מקור: מבקר המדינה
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|06/07/2026

הדוח מצביע על פער משמעותי בין החלטות הממשלה לבין יישומן בפועל, ומתריע מפני השלכות בריאותיות, חברתיות וכלכליות נרחבות

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

מקור: pubmed
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|01/07/2026

במחקר פרוספקטיבי זה השתתפו עשרה מבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית בדרגה בינונית־חמורה עד עמוקה, אשר עברו השתלה חד־צדדית של המערכת

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן