טיפול תוך-ורידי קצר במתיל-פרדניזולון עשוי להאיץ הפוגה של חולים עם Giant Cell Arteritis

מקור: Arthritis Research & Therapy

בחולים עם אבחנה חדשה של GCA (או Giant Cell Arteritis), טיפול קצר-טווח במתיל-פרדניזולון דרך הוריד ולאחריו מתן מינון מופחת של פרדניזון פומי מלווה בהפוגה מהירה יותר וחשיפה כוללת מצומצמת יותר לסטרואידים, בהשוואה לטיפול פומי בפרדניזון בלבד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy.

המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על נתוני עולם-אמיתי במטרה לבחון אם מתן טיפול תוך-ורידי במתיל-פרדניזולון ולאחריו מתן טיפול פומי בסטרואידים במינון מופחת מהווה גישה בטוחה ויעילה כטיפול ראשוני בחולים עם GCA.

מדגם המחקר כלל 206 חולים עם אבחנה חדשה של GCA (גיל ממוצע של 74.4 שנים, 61.2% נשים) ממרכזים שונים ברחבי מדריד, בין השנים 2008 ו-2025. מבין כלל החולים, 56.3% קיבלו טיפול במתיל-פרדניזולון (מינון חציוני של 250 מ”ג ביום, לאורך חציון של שלושה ימים) ולאחריו טיפול פומי בפרדניזון (חציון מינון ראשוני של 30 מ”ג ביום); 43.7% קיבלו טיפול פומי בפרדניזון בלבד (חציון מינון ראשוני של 50 מ”ג ביום).

התוצא העיקרי היה משך הזמן עד להפוגה, אשר הוגדרה בהעדר סימנים ותסמינים קליניים של GCA פעילה עם התנרמלות מדדי דלקת ומעקב במהלך שלושה חודשים לאחר התחלת טיפול. תוצאים משניים כללו שינוי במינון פרדניזון מצטבר בעת הפוגה, שינויים במינון פרדניזון יומי ממוצע עד להפוגה, הפוגה לאחר שלושה חודשים ואירועים חריגים משנית לגלוקוקורטיקואידים לאחר שלושה חודשים.

בניתוח מתוקן, טיפול במתיל-פרדניזולון לווה במרווח זמן קצר ב-14.2 שבועות עד להשגת הפוגה, בהשוואה לטיפול פומי בלבד (p<0.001).

בסיכומו של דבר, 95.1% מהחולים השיגו הפוגה, כאשר בחולים שטופלו במתיל-פרדניזולון תועד סיכוי גבוה יותר להשגת הפוגה בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול פומי בלבד (יחס סיכון מתוקן של 2.44, רווח בר-סמך 95% של 1.66-3.59).

בחולים שקיבלו טיפול תוך-ורידי במתיל-פרדניזולון לעומת אלו שקיבלו טיפול פומי בפרדניזון תועדה חשיפה מעטה יותר לפרדניזון בעת הפוגה (חציון מינון מצטבר של 733 מ”ג לעומת 1902 מ”ג) ומינון יומי ממוצע נמוך יותר של פרדניזון עד להפוגה (חציון של 13.6 מ”ג לעומת 30.0 מ”ג, p<0.001).

לאחר שלושה חודשים, בחולים שטופלו במתיל-פרדניזולון תועדו שיעורים נמוכים יותר של הופעה חדשה או החמרת סוכרת (4.3% לעומת 16.7%, P=0.003) ואוסטיאופורוזיס (1.7% לעומת 7.8%, p=0.035).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתן מתיל-פרדניזולון תוך-ורידי עשוי לקצר משמעותית את מרווח הזמן עד להפוגה ולהפחית את החשיפה המצטברת לפרדניזון, לצד פרופיל בטיחות חיובי, בחולים עם אבחנה חדשה של GCA.

Arthritis Research & Therapy, March 20, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן