טיפול פעיל כנגד מחלה ממארת מלווה בסיכון מוגבר למות לבבי פתאומי, בפרט בקרב חולים לפני גיל 74 שנים ואלו עם היסטוריה של אי-ספיקת לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The American Journal of Cardiology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות רבות אודות הסיכון למוות לבבי פתאומי בקרב חולי סרטן בזמן טיפול פעיל. הם השלימו ניתוח רטרוספקטיבי להערכת הסיכון למוות לבבי פתאומי במהלך ששת החודשים הראשונים לטיפול בסרטן ולזיהוי גורמי סיכון אפשריים למוות לבבי פתאומי בחולים תחת טיפול פעיל כנגד ממאירות.
מדגם המחקר כלל 8,356 חולים עם מחלה ממארת (גיל ממוצע של 64 שנים; 49% נשים) שקיבלו טיפול כלשהו כנגד ממאירות בין 2011 ו-2020. התוצא העיקרי של המחקר היה היארעות מוות לבבי פתאומי בתוך שישה חודשים מטיפול אונקולוגי.
מהנתונים עולה כי תועדו 834 מקרי תמותה מכל-סיבה (10%), כאשר 51 חולים הלכו לעולמם עקב מוות לבבי פתאומי. הסיכוי המצטבר למוות לבבי פתאומי עמד על 0.6% לאחר שישה חודשים.
מניתוח סטטיסטי רב-משתני עלה כי גיל צעיר מ-74 שנים, היסטוריה של אי-ספיקת לב וסרטן ריאות הינם גורמי סיכון בלתי-תלויים למוות לבבי פתאומי. בנוסף, הסיכוי המצטבר למוות לבבי פתאומי לאחר שישה חודשים מהתחלת טיפול אונקולוגי היה משמעותית גבוה יותר בחולים עם לפחות שני גורמי סיכון, בהשוואה לחולים עם עד גורם סיכון אחד למחלות לב וכלי דם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר למוות לבבי פתאומי בחולים צעירים עם היסטוריה של אי-ספיקת לב וסרטן ריאות. עם המשך התקדמות הטיפול האונקולוגי, קיים צורך בשיפור הבנת רעילות קרדיווסקולארית על-רקע טיפול כנגד מחלות סרטן ואת ההשפעה של הטיפולים על הפרוגנוזה של החולים.
Am J Cardiol, March 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!