השמנת יתר שמוגדרת על ידי רקמת שומן תואמת ל-BMI נמוך יותר של ≥ 27 בגברים ונשים בגיל הביניים ומעלה, בהשוואה לסף ההשמנה המקובל בשימוש נרחב של ≥ 30, כך עולה ממחקר שנערך באיטליה והוצג בקונגרס האירופי בנושא השמנת יתר (ECO).
החוקרים ערכו את המחקר כדי להשוות את התוקף הסף של ארגון הבריאות העולמי (WHO) לסיווג השמנת יתר (BMI ≥ 30) בהשוואה לרמות השומן כמדד חלופי באיטלקים בגיל הביניים ומעלה. “אם אתה מסווג השמנת יתר בעזרת BMI בלבד וללא התחשבות בהרכב הגוף, אז זה לא יספיק. אני מאמין שניתן להתייחס ל-BMI כנקודת מוצא לבדיקה, אבל אנחנו צריכים להבין גם את הרכב הגוף”, אמר מחבר המחקר, “אנו ממליצים ליישם את הסף החדש הזה במסגרות קליניות בעת בדיקת סקר לגילוי השמנת יתר באיטליה”, טען.
אם השמנת יתר היא מחלה כרונית המוגדרת כהצטברות יתר של שומן בגוף ומובילה לסיכון מוגבר למחלות, נכות ותמותה, אזי “זיהוי השמנת יתר על סמך מדידות שומן בגוף היא השיטה האמינה ביותר”, אמר אך הודה כי מדידה זו אינה זמינה ברוב המסגרות הקליניות, וככזו, “ל-BMI פשוט יש גם כן מקום”. “לשימוש ב-BMI יש את המגבלות שלו, למשל, הוא לא מבחין בין תאי הרכב הגוף – בין מסת שריר ומסת שומן, וגם לא מזהה שינויים לאורך תוחלת החיים של אדם [לדוגמה, המעבר ליותר שומן ופחות שריר עם הגיל] ובנוסף, הוא משתנה לפי מוצא אתני”, ציין.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!