חוקרי Johns Hopkins אספו מדידות דופק וספירת צעדים בעזרת שעונים חכמים במשך 405 שבועת מ-22 משתמשים הסובלים מיתר לחץ דם ריאתי, מצב בו זרימת הדם בעורקים מהלב לריאות מוגבלת. לאחר מכן, נתונים אלו הושוו לסימנים החיוניים ולתוצאות בדיקות הדם משני ביקורים במרפאה. המחקר, פורסם בכתב העת Nature’s NPJ Digital Medicine.

החוקר הראשי, פרופ’ פיטר סירסון, הנדסה, אוניברסיטת Johns Hopkins אומר כי “מדובר במחקר קטן, ולכן קשה להכליל, אך יחד עם זאת, הממצאים מצביעים על כך שניתן לחזות פרמטרים קליניים”.

אביזרים כגון השעון החכם, אשר ניתנים ללבישה יומיומית, עשויים לאפשר לרופא לנטר מרחוק חולים במחלה כרונית, ואף למנוע התקף לב או מצב מסכן חיים אחר. “אם נוכל לזהות חולים שנמצאים בסיכון גבוה לאפיזודות חריפות, נוכל לזמן אותם לביקורים תכופים יותר במרפאה”, אומר סירסון.

כמו כן, ספירת הצעדים, המבוצעת באופן שוטף על ידי השעון החכם, יכולה להוות תחליף למבחן הליכה של 6 דקות, המודד את המרחק שהמטופל מסוגל ללכת ב-6 דקות ומשמש להערכת בריאותם הכללית של חולים כרוניים (הליכה של פחות מ-320 מטר קשורה לתוצאות גרועות יותר). שימוש בשעון למטרה זו יקל על המטופל, כך שלא יידרש לנסוע למרפאה לביצוע הבדיקה.

ממצאים נוספים של המחקר הראו כי כמות צעדים יומית נמוכה מ-5000 צעדים קשורה לרמות המוגלובין נמוכות, בעוד שספירת צעדים גבוהה יותר חזתה המוגלובין גבוה יותר. בנוסף, הדופק הממוצע היה קשור לרמות האלבומין, המהוות מדד לתפקוד הכליות והכבד.

לפי סירסון, נדרש מחקר נוסף כדי לאמת את הנתונים ולפתח בינה מלאכותית כדי לנתח אותם. בשלב הבא, ברצון החוקרים לחקור את השימוש בשעון החכם כחלק מהטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית וסקלרודרמה.

לכתבה ב-Medscape