מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העתCirculation: Heart Failure עולה כי שיא צריכת חמצן מקסימאלי, עקומת אוורור דקתי/ייצור פחמן דו-חמצני מנבאים תוצאות ושיפור יכולת גופנית בחולים עם קרדיומיופתיה על-רקע ATTR (Amyloid Transthyretin) תחת טיפול ב-Tafamidis עם מחלה פחות מתקדמת.
בחולים עם קרדיומיופתיה על-רקע ATTR, הטיפול ב- Tafamidis האט את ההידרדרות במרחק הליכה בשש דקות לעומת פלסבו. כעת ביקשו החוקרים להגדיר את ההשפעה של Tafamidis וטיפול רקע אופטימאלי על היכולת התפקודית כפי שנקבע במבחן מאמץ לב-ריאה.
מדגם המחקר כלל 78 חולים אשר השלימו מבחן מאמץ לב-ריאה בתחילת המחקר והתוצאים שנבחנו כללו תמותה או אשפוז עקב אי-ספיקת לב אשר נבחנו לאורך עד 30 חודשים. מבין אלו, 54 חולים השלימו מבחן מאמץ לב-ריאה לאורך המעקב לאחר 9 חודשים. השיפור בשיא צריכת החמצן במהלך המעקב הוגדר כהפרש בצריכת חמצן מקסימאלית של 1.0 מ”ל/ק”ג*דקה ומעל, שיא צריכת חמצן הוגדרה כהבדל בשיא צריכת חמצן בין 0 ועד 1.0 מ”ל/ק”ג*דקה וירידה בשיא צריכת חמצן הוגדר כהבדל בשיא צריכת חמצן קטן מ-0 מ”ל/ק”ג*דקה.
מהנתונים עולה כי שיא צריכת חמצן של מעל 14 מ”ל/ק”ג*דקה וכן עקומת אוורור דקתי/ייצור פחמן דו-חמצני של עד 34 לוו בסיכון נמוך יותר לתמותה או אשפוז עקב אי-ספיקת לב (p=0.002 ו-p=0.007, בהתאמה).
ב-54 חולים שטופלו ב- Tafamidis והשלימו מבחן מאמץ לב-ריאה חוזר תועד שיפור ביכולת הגופנית במהלך המעקב. בהשוואת המדדים לפני ואחרי הטיפול, ב-28 חולים תועדה עליה באחוז שיא צריכת חמצן צפוי (p<0.0001), שיפור בשיא צריכת חמצן (p<0.0001) ויכולת גופנית טובה יותר במהלך המעקב (p<0.0001).
בחולים עם צריכת חמצן מקסימאלית יציבה או בשיפור מחלת הלב הייתה בשלב פחות מתקדם בתחילת המחקר (p=0.046).
ממצאי המחקר מעידים על חשיבות אבחנה מוקדמת של קרדיומיופתיה על-רקע ATTR, כאשר טיפול ב-Tafamidis עשוי לשפר יכולת גופנית, בפרט עם התחלת טיפול בשלב לא מתקדם של המחלה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!