בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית במעברוושט-קיבה וביטוי PD-L1 גבוה תתכן תועלת לתוספת Pembrolizumab (קיטרודה) לטיפול כימו-קרינתי ניאו-אדג’וונטי סטנדרטי וניתוח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Cancer Research.
המחקר בשלב 1b/2 כלל 31 חולים (גיל חציוני של 62 שנים, 97% גברים) עם אדנוקרצינומה של צומת וושט-קיבה. המשתתפים קיבלו טיפול ניאו-אדג’וונטי במשלב כימו-קרינתי עם Pembrolizumab (משטר CROSS) ולאחר מכן עברו הסרה כירורגית וטיפול אדג’וונטי ב-Pembrolizumab.
תוצאי הסיום העיקריים היו סבילות הטיפול ב-16 החולים הראשונים ושיעורי תגובה פתולוגית מלאה. תוצאי סיום משניים כללו הישרדות ללא-התקדמות והישרדות כוללת.
החוקרים מדווחים כי 29 חולים קיבלו את כל המנות הצפויות של Pembrolizumab לפני הניתוח ו-28 חולים עברו ניתוח עם הסרה מלאה של הגידול. כל תוצאי הבטיחות נענו.
עם זאת, תוצא היעילות העיקרי לא הושג; רק 22.6% מהחולים השיגו תגובה פתולוגית מלאה. מניתוח נוסף של הנתונים עלה כי בחולים עם ביטוי PD-L1 גבוה (מדד Combined Positive Score של 10 ומעלה) במיקרו-סביבה של הגידול תועדו שיעורי תגובה פתולוגית מלאה גבוהים יותר משמעותית, בהשוואה לאלו עם ביטוי נמוך (50% לעומת 13.6%).
בחולים עם ביטוי PD-L1 גבוה תועדו גם הישרדות ללא-התקדמות והישרדות כוללת ארוכות יותר, בהשוואה לביקורות תואמות.
בקרב משתתפים במחקר עם מדד PD-L1 CPS נמוך מ-10 נקודות, מניתוח נוסף עלה כי עליה ברמות וסיקולות חוץ-תאיות המבטאות PD-L1 לוותה בשיעורים גבוהים יותר של תגובה פתולוגית מלאה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תוספת Pembrolizumab לטיפול הסטנדרטי בחולים עם אדנוקרצינומה של וושט-קיבה הדגימה סבילות מתקבלת על הדעת, אך לא הושגה המטרה העיקרית של תגובה פתולוגית מלאה. מניתוח הנתונים עולה כי ייתכן וביטוי גבוה של PD-L1 במיקרו-סביבה של הגידול ו/או וסיקולו תוך-תאיות עשויים לזהות את החולים עם הסיכויים הגבוהים ביותר לתגובה לטיפול.
Clinical Cancer Research, online May 12, 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!