רמות טרנסתירטין נמוכות בדם והסיכון לאי-ספיקת לב (JAMA Cardiol)

רמות נמוכות בדם של פרה-אלבומין, המוכר גם כטרנסתירטין, מלוות בסיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב באוכלוסיה הכללית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות לפיהן רמות נמוכות של טרנסתירטין בדם נדרשות להתפתחות עמילואידוזיס לבבי על-רקע טרנסתירטין, העשויה להוביל לאי-ספיקת לב. עם זאת, לא ברור אם רמות נמוכות של טרנסתירטין מובילות לעליה בסיכון להתפתחות אי-ספיקת לב באוכלוסיה הכללית.

המחקר הנוכחי כלל נתונים משני מחקרי עוקבה פרוספקטיביים של אוכלוסיית דנמרק: Copenhagen General Population Study (9,582 משתתפים) ו-Copenhagen City Heart Study (7,385 משתתפים). הם בחנו את ריכוזי טרנסתירטין שחולקו לשלוש קטגוריות: עד אחוזון 5, בין אחוזון 5 ואחוזון 95, ומעל אחוזון 95 וקבעו את הקשר בין ריכוז טרנסתירטין ובין הסיכון להתפתחות אי-ספיקת לב.

במהלך חציון מעקב של 12.6 שנים אחר משתתפים במדגם Copenhagen General Population Study (גיל חציוני של 56 שנים, 53% נשים) ו-21.7 שנים אחר משתתפים במדגם Copenhagen City Heart Study (גיל חציוני של 59 שנים, 60.3% נשים), 4.6% ו-15.2% מהמשתתפים, בהתאמה, פיתחו אי-ספיקת לב.

מניתוח הנתונים עלה קשר בין ריכוזי טרנסתירטין התחלתיים עד אחוזון 5 ובין היארעות אי-ספיקת לב (מדגם Copenhagen General Population Study: יחס סיכון של 1.6; רווח בר-סמך 95% של 1.1-2.4; מדגם Copenhagen City Heart Study: יחס סיכון של 1.4; רווח בר-סמך 95% של 1.1-1.7).הסיכון לאי-ספיקת לב היה הגבוה ביותר בגברים עם רמות טרנסתירטין נמוכות.

באשר לגנוטיפ של TTR, בהשוואה לוריאנט p.T139M, החוקרים זיהו ירידה הדרגתית בריכוזי טרנסתירטין עם הוריאנט הנפוץ של TTR (16.5%-), p.G26S (18.1%-) ונבדקים הטרוזיגוטיים לוריאנטים אחרים (p.V142I ו-p.D119N; 30.8%-). יחסי הסיכון המקבילים להיארעות אי-ספיקת לב עמדו על 1.14 (רווח בר-סמך 95% של 0.57-2.28) 1.29 (רווח בר-סמך 95% של 0.64-2.61) ו-2.04 (רווח בר-סמך 95% של 0.54-7.67), בהתאמה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי רמות נמוכות יותר של טרנסתירטין בפלזמה, כפי שנקבע גנטית, מלוות בסיכון מוגבר להתפתחות אי-ספיקת לב. העדויות מציעות קשר ריכוז נמוך של טרנסתירטין עשוי לשמש כסמן לאי-יציבות טטרמר וסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב באוכלוסיה הכללית.

JAMA Cardiol. Published online November 25, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן