חוקרים ישראלים : הטיפול בפרוביוטיקה חייב להיות מותאם אישית להרכב חיידקי המעי אחרת הוא עלול גם להזיק (CELL, הארץ)

שני מחקרים חדשים שמתפרסמים ב-CELL ע”י פרופ’ אלינב ופרופ’ סגל ממכון וייצמן מערערים את הגישה המקובלת כיום לפיה צריכת פרוביוטיקה במיוחד במקביל לנטילת אנטיביוטיקה יש תועלת , ובכל מקרה אין לשימוש בפרוביוטיקה תופעות לוואי או סיכון כלשהו.

בכתבה בנושא ב”הארץ” אומר פרופ’ סגל : אנו מציעים להתאים תכשירים פרוביוטיים למטופלים באופן אישי, או במקרים מסוימים, לשקול טיפולים כמוהשתלת צואה

במחקר שבחן שימוש בפרוביוטיקה לאחר אנטיביוטיקה , בהשוואה לאי נטילת פרוביוטיקה או להשתלת צואה נמצא שמתן הפרוביוטיקה עיכבה את שיקום המיקרוביום במעי לאחר חצי שנת מעקב. בקבוצה שעברה השתלת צואה המיקרוביום השתקם באופן מיידי, ובאלה שלא השתמשו באף אמצעי, הושג שיקום המיקרוביום לאחר כחודש. 

במחקר השני שנערך ביחד  פרופ’ זמיר הלפרן, מנהל חטיבת גסטרואנטרולוגיה בבית החולים איכילוב,  נדגם הרכב החיידקים במערכת העיכול של 25 מתנדבים באמצעות שימוש באנדוסקופיה וקולונוסקופיה. לאחר מכן, 15 מתנדבים הוקצו לקבוצה שבה המשתתפים נטלו פעמיים ביום כמוסות פרוביוטיקה הכוללות 11 זנים של החיידקים הנפוצים, ולקבוצה שטופלה בפלצבו. 10 משתתפים נוספים לא קיבלו טיפול כלל.  ממצאי הבדיקות שנעשו במהלך ובתום הטיפול הראו כי הייתה שונות גדולה באופן “התיישבותם” של החיידקים במעי בין המשתתפים:  בקבוצה אחת ,”המתמידים”, התאקלמו חיידקי הפרוביוטיקה, ולעומת זאת בקבוצה שניה, “המתנגדים”, נפלטו החיידקים מדרכי העיכול.

ע”פ איפיון שנעשה על שתי הקבוצות החוקרים טוענים כי ניתן לחזות מראש השתייכות כל משתתף לכל אחת מהן על פי בדיקת ההרכב הבסיסי של החיידקים במערכת העיכול וביטוי גנים בתאי המעי. המשמעות לדעת החוקרים היא שיש להתאים טיפול פרוביוטי לכל אדם, ולא להשתמש בו באופן גורף זהה לכולם.

לכתבה ב”הארץ”

Personalized Gut Mucosal Colonization Resistance to Empiric Probiotics Is Associated with Unique Host and Microbiome Features

  Post-Antibiotic Gut Mucosal Microbiome Reconstitution Is Impaired by Probiotics and Improved by Autologous FMT

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שימוש באלגוריתמים לניהול חום בילודים לפי משך מחלת החום (PEDIATRICS)

שימוש באלגוריתמים לניהול חום בילודים לפי משך מחלת החום (PEDIATRICS)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/06/2024

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף מחקר, שפורסם לאחרונה בעיתון PEDIATRICS והעריך את יעילות השימוש במרקרים דלקתיים [C-Reactive Protein (CRP), Absolute Neutrophile Count (ANC), Procalcitonin (PTC)] בניהול מקרי חום קצר משך (קטן משעתיים) בילודים מתחת לגיל שלושה חודשים, על מנת לאתר מחלה חיידקית (בדם או בנוזל השדרה).

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן