בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי בהם טיפול נוגד-דיכאון נכשל צפויות תוצאות טובות יותר בפעם הבאה במידה ובחירת הטיפול התרופתי מתבססת על בדיקה פרמקו-גנומית, כך עולה מתוצאות המחקר הגדול ביותר מסוגו בנושא, שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-APA (American Psychiatric Association).

בדיקת GeneSight משלבת נתונים גנטיים אישיים עם מידע אודות טיפול תרופתי לקיצור הדרך להחלמה. המידע כולל 12 גנים ו-56 תרופות. דגימות דנ”א נלקחות עם מטושים מהלחי, הנשלחים למעבדה והתוצאות מתקבלות בתוך 36 שעות. התוצאות מוצגות באופן צבעוני עבור כל מטופל, כאשר תרופות עם אינטראקציות גן-תרופה משמעותיות מקודדות באדום, אלו עם אינטראקציות מתונות מקודדות בצהוב ותרופות ללא בעיות גנטיות ידועות מקודדות בירוק.

מדגם המחקר כלל 1,167 משתתפים עם דיכאון עמיד לטיפול, בדרגה בינונית-עד-חמורה, בהם תועד לפחות כישלון טיפול נוגד-דיכאון אחד. מרבית החולים חוו לפחות שלושה כישלונות טיפול. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 47.5 שנים, 71% היו נשים ומרביתם היו לבנים. בעת הסקירה ובתחילת המחקר, מדד 16-Item Quick Inventory of Depressive Symptomatology עמד על 11 נקודות ומעלה.

החולים סווגו לשתי קבוצות: בקבוצה אחת, הרופאים התבססו על בדיקת GeneSight להנחיית החלטות הטיפול (560 משתתפים) ובקבוצה השניה, הרופאים רשמו תרופות כפי שהיו עושים ללא בדיקה גנטית (607 משתתפים). מדד HAM-D17 (Hamilton Depression Scale) שימש להערכת החולים בתחילת המחקר, לאחר 4, 8, 12 ו-24 שבועות.

לאחר שמונה שבועות תועד שיפור בתסמינים בקבוצת הטיפול בהנחיית הבדיקה הגנטית (ירידה במדד HAM-D17), בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. השיפור בשיעורי התגובה (ירידה של 50% במדד HAM-D17 מתחילת המחקר) ובשיעורי ההפוגה (מדד HAM-D17 של פחות מ-7 נקודות) היה גדול יותר משמעותית בקבוצת הטיפול בהנחיית GeneSight.

שיעורי התגובה וההפוגה המשיכו להשתפר בקבוצת הטיפול בהנחיית GeneSight עד לאחר 24 שבועות, כמו גם השיפור בתסמינים, עדות להשפעה הממושכת.

השימושיות הגדולה ביותר האפשרית של הבדיקה היא בחולים הנוטלים תרופות שאינן מתאימות גנטית. במחקר זה, מבין 213 חולים שנטלו תרופות שאינן מתאימות להם גנטית בתחילת המחקר, כל התוצאים השתפרו באלו בהם הוחלף הטיפול לתרופה תואמת גנטית לאחר שמונה שבועות בהשוואה לאלו שהמשיכו בטיפול שאינו תואם גנטית.

ממצאים אלו מעידים על התוצאות המבטיחות של גישה פרמקו-גנומית בשיפור התגובה קצרת הטווח וארוכת הטווח לטיפול בנוגדי-דיכאון ושיפור שיעורי ההפוגה של מבוגרים הסובלים מדיכאון, בהשוואה לבחירת טיפול תרופתי בהתאם להחלטת הרופא.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA

לידיעה במדסקייפ