שימוש-יתר בתרופות אנטיביוטיות, טיפול אגרסיבי ולא-פליאטיבי בחולים הנוטים למות, טיפול כרוני בתרופות להקלה על כאב ותוספים תזונתיים הינם טיפולים בעלי תועלת נמוכה עבור חולים רבים, אך למרות זאת נפוצים מאוד בשימוש, כך לפי מאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine.

הכותבים מדווחים על תוצאות סקר שנערך מטעם ה-American College of Physicians, שהגדיר התערבויות בעלות ערך-גבוה כאלו בעלות פוטנציאל תועלת העולה על פוטנציאל הנזק והעלויות.

החוקרים שלחו בדואר האלקטרוני שאלונים ל-5,000 רופאים נבחרים וקיבלו 1,582 תשובות (32.3% היענות). הסקר ביקש מהרופאים לרשום שתי התערבויות שמאמינים כי רופאים פנימאים בוחרים לעיתים קרובות, שאינן צפויות להועיל לחולים. הם דירגו את 1,130 התשובות מהמדגם הראשוני של 1,829 תשובות (חלק מהרופאים סיפקו רק תשובה אחת במקום שתיים).

פחות משליש מהרופאים שהשיבו על השאלונים היו מומחים ברפואה פנימית ו-70% דיווחו כי השקיעו למעלה מ-74% מזמנם בטיפול בחולים. 57.1% עבדו בעיקר במרפאות אמבולטריות ו-13.2% עבדו במחלקות אשפוז.

השימוש בתרופות אנטיביוטיות, בעיקר לזיהומים בדרכי נשימה עליונות, הגיע לראש הרשימה, כאשר 27.3% מהרופאים זיהו זאת כטיפול שאינו מועיל לחולים.

החוקרים קיבצו יחדיו 8.6% מהתשובות שכללו טיפול אגרסיבי, לא-פליאטיבי, בחולים עם צפי תוחלת חיים מוגבלת. קטגוריה זו, שהייתה במקום השני ברשימת הטיפולים הלא-מועילים, כללה בעיקר אמצעים לטיפול בחולים הנוטים למות, דוגמת צינורות הזנה, הנשמה והחייאה; טיפולים למניעת סיבוכים בחולים עם צפי תוחלת חיים מוגבלת, דוגמת המודיאליזה או פרוצדורות לבביות פולשניות; וכימותרפיה בחולים עם ממאירות מתקדמת או גרורתית.

טיפולים תרופתיים לכאב כרוני, שכללו בעיקר אופיואידים ותרופות נרקוטיות, היו במקום השלישי, לאחר שצוטטו ע”י 8.6% מהמשיבים. במקום הרביעי ברשימת הטיפולים בעלי תועלת מעטה (4.9%) הופיעו תוספים תזונתיים, כולל ויטמין D, ניאצין, שמן דגים, סידן, מולטי-וויטמין וחומצה פולית.

בהמשך הרשימה ציינו רופאים טיפולים דוגמת סטטינים וטיפול להפחתת רמות שומנים בדם כמניעה ראשונית בקשישים (4.8%), וכן טיפול מונע במעכבי תעלות מימן (4.5%).

שבע ההתערבויות האחרות, שזכו לפחות מ-2% מקולות הרופאים, כללו התערבויות לא-תרופתיות להקלה על כאב, בעיקר כאבי גב; טיפול לסוכרת מעבר למטפורמין; טיפול לאוסטיאופניה ואוסטיאופורוזיס; טיפול תרופתי לדמנציה; טיפול יתר או טיפול לא-הולם ביתר לחץ דם; מרשם לתרופות חדשות יותר או תרופות מסחריות במקום גנריות; וסטרואידים, בעיקר לטיפול במחלה נשימתית.

Ann Intern Med. 2016;165;831-832

לידיעה במדסקייפ