מה בין בחירות התזונה של האם בזמן ההיריון ובין הרכב הגוף של התינוק? (Am J Obstet Gynecol)

נשים הרות הנוהגות לאכול כמות רבה של פחמימות ומאכלים שומניים לא ילדו בהכרח תינוקות בעלי משקל לידה גדול יותר, אך עדיין ביילודים לנשים אלו תתכן כמות רקמת שומן גדולה יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetric Gynecology.

בפרט, מהמחקר עולה כי נשים שצרכו כמות רבה של שומן רווי ילדו תינוקות בעלי מסת שומן גדולה יותר, ללא תלות במשקלן לפני ההיריון.

להערכת הקשר בין תזונת האם והרכב הגוף של התינוק, החוקרים בחנו 1,040 זוגות אם-תינוק. בנקודות זמן שונות לאורך ההיריון, החוקרים ביקשו מהנשים להיזכר בהרכב התזונה שלהן במהלך 24 השעות האחרונות. הם גם אספו נתונים אודות אורך, משקל והיקף הראש של התינוקות בלידה וכן הרכב השומן בגופם.

מחצית מהנשים במחקר צרכו עד 2,025 קלוריות ביום ומחצית צרכו למעלה מכמות זו.

בסיכומו של דבר, עד מחצית מהנשים צרכו כ-32% מסך הקלוריות בצורת שומנים, 15% בצורת חלבונים ו-48% בצורת פחמימות. ההבדלים באחוז מרכיבי התזונה הללו בתזונה של הנשים לא נקשרו עם הבדלים במשקל הלידה של התינוק.

עם זאת, החוקרים זיהו הבדלים במסת השומן של התינוק על-בסיס הרכב התזונה של האם. כל עליה של 100 קלוריות ביום בשומן רווי לוותה בעליה של כ-11 גרם במסת השומן בתינוק. בדומה, כל עליה של 100 קלוריות בשומן לא-רווי לוותה בעליה של 6 גרם במסת השומן של התינוק. כל עליה של 100 קלוריות בפחמימות לוותה בעליה של כ-3 גרם נוספים למסת השומן של התינוק.

המחקר אינו יכול לקבוע כי הרכב התזונה של האם אכן הוביל להרכב גוף מסוים של התינוק והחוקרים מדגישים כי נאלצו להתבסס על זיכרון הנשים את הרכב התזונה שלהן במספר נקודות במהלך ההיריון. למרות זאת, מהממצאים עולה כי לסך הצריכה הקלורית הייתה השפעה גדולה יותר על משקל התינוק מאשר מקור הקלוריות.

Am J Obstet Gynecol 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן