במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים לאחר אוטם שריר הלב, קיים קשר בין טיפול אנטי-תרומבוטי וטיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים ובין סיבוכי דמם. טיפול משולב עם תרופות ממשפחת PPI (Proton Pump Inhibitor) לווה בהפחתת הסיכון לדימום ממערכת העיכול בחולים לאחר אוטם שריר הלב, הנוטלים טיפול אנטי-תרומבוטי ונוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, ללא תלות במשטר הטיפול, סוג נוגד הדלקת שאינו סטרואיד וסוג הטיפול ב-PPI.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את השפעת טיפול ב-PPI על הסיכון לדימום ממערכת העיכול בחולים לאחר אוטם שריר הלב, הנוטלים טיפול אנטי-תרומבוטי ומטופלים בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (NSAID).
מדובר במחקר עוקבה ארצי שהתבסס על נתוני מאגר אדמיניסטרטיבי מכלל בתי החולים בדנמרק בין השנים 1997-2011. המחקר כלל משתתפים בגילאי 30 שנים ומעלה, שאושפזו בשל אירוע ראשון של אוטם שריר הלב ושרדו לפחות שלושים ימים לאחר השחרור.
מהנתונים עולה קשר בלתי-תלוי בין טיפול ב-PPI ובין סיכון מופחת לדימום ממערכת העיכול בחולים לאחר אוטם שריר הלב, הנוטלים טיפול אנטי-תרומבוטי ומטופלים בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים. מבין 82,955 חולים לאחר אוטם שריר הלב (גיל ממוצע של 67.4 שנים, 64% גברים), שטופלו כולם בתרופות אנטי-תרומבוטיות (תרופה יחידה או שתי תרופות), 42.5% ניפקו לפחות מרשם אחד לנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים ו-45.5% טופלו ב-PPI. במהלך מעקב ממוצע של 5.1 שנים תועדו 3,229 מקרים של דימום ממערכת העיכול. שיעורי ההיארעות של מקרי דמם עם טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים וטיפול אנטי-תרומבוטי עמדו על 1.8 אירועים ל-100 שנות-אדם באלו שנטלו PPI, לעומת 2.1 ל-100 שנות-אדם באלו שלא נטלו PPI.
הסיכון המתוקן לדימום היה נמוך יותר עם טיפול ב-PPI (יחס סיכון של 0.72) ללא תלות במשטר הטיפול האנטי-תרומבוטי.
מהתוצאות עולה כי טיפול ב-PPI ככל הנראה השפיע לטובה על הסיכון לדימום ממערכת העיכול, וכאשר לא ניתן להימנע מטיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים בחולים לאחר אוטם שריר הלב, ניתן לשקול טיפול משולב עם PPI.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!