האם טיפול בחומצות שומן אומגה שלוש מונע אירועי פסיכוזה? (Nat Commun.)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Nature Communications, עולה כי במתבגרים ובמבוגרים צעירים בסיכון גבוה לפסיכוזה חלה ירידה משמעותית בהתקדמות להפרעה פסיכוטית שבעה שנים לאחר התערבות קצרה, בת 12 שבועות, שכללה טיפול בחומצות שומן אומגה-שלוש, רב-בלתי-רוויות, בהשוואה לקבוצה שטופלה בפלסבו.

מדגם המחקר כלל 81 משתתפים, בגיל ממוצע של 16.5 שנים, שהוגדרו כבעלי סיכון אולטרה-גבוה לפסיכוזה וטופלו במשך 12 שבועות בתוספים יומיים של קפסולות שמן דגים, או קפסולות פלסבו במראה דומה ובטעם לטיפול הפעיל (41 משתתפים ו-40 משתתפים, בהתאמה).

הערכה קודמת של המטופלים לאחר 12 חודשים הדגימה כי באלו בקבוצת ההתערבות נרשמה ירידה בסיכון להתקדמות להפרעה פסיכוטית, בהשוואה לאלו בקבוצת הפלסבו (p=0.007). בסקירה הנוכחית עקבו החוקרים אחר 71 משתתפים מהמחקר המקורי, לאחר חציון של 6.7 שנים מתחילת הדרך, שיעורי ההתקדמות לפסיכוזה עמדו על 9.8% בקבוצת ההתערבות, בהשוואהל -40% בקבוצת הפלסבו, עם התקדמות מהירה יותר בקבוצת הפלסבו (p<0.0002).

השינויים במדדי Positive and Negative Syndrome Scale היו גדולים יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות במעקב ארוך הטווח, הן מבחינת המדד הכללי, מדדים חיוביים וכלליים, ובדרגה נמוכה יותר, המדדים השליליים.

ההבדלים במדד Montgomery-Asberg Depression Rating Scale לא היו מובהקים סטטיסטית ובקבוצת ההתערבות תועד תפקוד טוב יותר משמעותית, בהשוואה לקבוצת הפלסבו, כפי שהתבטא במדדי Global Assessment of Functioning.

שיעור החולים שדיווחו כי קיבלו מרשם לטיפול אנטי-פסיכוטי במהלך המעקב ארוך הטווח עמד על 29.4% בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-54.3% בקבוצת הפלסבו (p=0.04). 82.9% מבין המשתתפים בקבוצת הפלסבו ענו על הקריטריונים להפרעה אחת לפחות בציר I לפי ה-DSM-IV, זאת בהשוואה ל-52.9% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות (p=0.008).

גם כאשר חולים בסיכון אולטרה-גבוה לא התקדמו לפסיכוזה, ממחקרים עלה כי התפקוד עשוי להיות גרוע. עם זאת, מהערכת החולים שטופלו באומגה שלוש עולה כי רק 6.7% סבלו מליקוי תפקודי חמור, ו-70% עבדו במשרה מלאה. במרבית המשתתפים בקבוצת הטיפול באומגה-שלוש לא תועד ליקוי תפקודי, הם עבדו במשרה מלאה ולא חוו עוד תסמיני פסיכוזה במעקב ארוך טווח.

החוקרים משערים כי למועד ההתערבות חשיבות רבה במהלך ההתבגרות ולפני ההתקדמות לפסיכוזה, עוד בטרם התפתחות האזורים במוח האחראיים להתפתחות סכיזופרניה.

Nat Commun. Published online August 11, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן