על הקשר בין נטילת תרופות אנטיביוטיות בינקות להופעת השמנה בילדות

ההשמנה מהווה בעיה חמורה בעידן החדש ובארצות הברית אחד מכל שלושה ילדים ומתבגרים לוקה במשקל יתר או בהשמנה. להשמנה תופעות לוואי הפוגעות במערכת כלי הדם והלב, דוגמת סוכרת, היפרליפידמיה, עלייה בלחץ הדם ותופעות נוספות. אין גיל המחוסן מפני השמנה- בגיל 24 חודשים  10% מהתינוקות  כבר לוקים בהשמנה. לכן מוטל עלנו לחפש את הגורמים האחראים למצב זה.

מספר גורמים להשמנה בגיל הילדות כבר מוכרים לנו, דוגמת  BMI גבוה של האם בעת ההיריון, כמות הקלוריות בדיאטה של הילד, הפעילות הגופנית, משך זמן השינה והזמן שהילד מבלה לפני מסך הטלוויזיה והמחשב. גורם נוסף הוא אוכלוסיית החיידקים במעי. חיידקים מתחילים להתרבות במעי מרגע הלידה והם מושפעים על ידי כמה גורמים סביבתיים ודיאטטיים. זנים שונים של חיידקים שונים ביכולתם להפיק אנרגיה מהמזון במעי ולכן סוג החיידק המאכלס את המעי משפיע גם הוא על גדילת הגוף. אוכלוסיית החיידקים במעי משתתפת במטבוליזם של האנרגיה בגוף ומשפיעה גם על הביטוי של הגנים המעורבים בפירוק של חומצות שומניות קצרי שרשרת ועל פחמימות שלא נעכלות בקלות.

מחקרים קודמים הראו את הקשר הקיים בין אוכלוסיית החיידקים במעי לבין הופעת השמנה מאוחר יותר בחיים. ידוע גם כי חשיפה לתרופות אנטנטיביוטיות משנה את אוכלוסיית החיידקים במעי. מאחר והתינוק מקבל מזונות שונים בתקופות שונות והוא חשוף לגורמים סביבתיים שונים כולל טיפולים אנטיביוטיים, מתעוררת השאלה האם טיפולים אנטיביוטיים הם אחד מגורמי ההשמנה.

בסקר שכלל 11,500 ילדים שנערך בממלכה המאוחדת בשנים 1991-1992 התגלה שתינוקות שקיבלו טיפול אנטיביוטי לפני גיל ששה חודשים הין בסיכון מוגבר להיות שמנים בגיל 38 חודש. למחקר זה חסרון בולט והוא שלא היה מידע לגבי משך הזמן שהתרופות האנטיביוטיות ניתנו ולגבי הרכבם כי המידע התקבל משאלון שהיה מופנה להורים.

כדי להתגבר על מגרעות אלה תכננו את המחקר הנוכחי, בו נערך מעקב על קבוצת ילדים שהיו חברים בתכנית לביטוח בריאות בכמה מדינות במזרח ארצות הברית. כל הנתונים היו רשומים במערכת המחשוב, כולל מצבם הכלכלי של החולים, מדידות הגוף, האבחנות והתרופות. החוקרים השתמשו בנתונים אלה כדי לבדוק האם יש קשר בין טיפול אנטיביוטי לפני גיל 24 חודש לבין הופעת השמנה בשלושת השנים שלאחר הטיפול. הנחת היסוד של החוקרים הייתה שאכן טיפול אנטיביוטי הוא גורם חשוב באטיולוגיה של השמנה.

התוצאות הראו ש 69% של הילדים קיבלו טיפול אנטיביוטי לפני הגעתם לגיל 24 חודשים עם ממוצע של 2.3 טיפולים לילד. חשיפה מצטברת הייתה כרוכה לסיכון מוגבר לפתח השמנה מאוחר יותר בסיכון יחסי של 1.11. ניתוח נוסף של הממצאים גילה שסיכון זה קיים רק כאשר התרופה האנטיביוטית הייתה רחבת טווח.

החוקרים מסכמים שטיפול חוזר בתרופות אנטיביוטיות רחבות טווח בתינוקות עד גיל 24 חודש כרוכות בסיכון מוגבר לפתח השמנה.  ממצא זה מדגיש את החשיבות של שימוש  בתרופות אנטיביוטיות קצרות טווח כאשר אופי המחלה מאפשר זאת.

המאמר הופיע בכתב העת JAMA Pediatrics , נובמבר 2014.


Association of antibiotics in infancy with early childhood obesity

Bailey LC et al

JAMA Pediatrics 2014;168:1063

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

מקור: Baus
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|31/05/2026

רובנו חונכנו שבגברים ‘בדיקת האצבע’, בדיקה רקטלית של הערמונית, היא חלק ממערכת של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית, אולם בשנים האחרונות ירדה בדיקה זו מחשיבותה

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן