הערכת הסיכון לדימומים ממערכת העיכול עם טיפול בפרדקסה (JAMA Int Med)

הטיפול בפרדקסה (Dabigatran etexilate) מביא לעליה בסיכון לדימומים ממערכת העיכול, בהשוואה לטיפול בקומדין, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, העומדים בניגוד גמור לתוצאות סקירה קודמת של הטיפול בפרדקסה וקומדין. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת JAMA: Internal Medicine.

במטה-אנליזה החדשה שכללה ארבעה מחקרים להערכת פרדקסה עם כמות נתונים מספקת אודות דימומים ממערכת העיכול, הסיכון לאירועים אלו עלה בהיקף של 41% (P<0.001) עם מעכב תרומבין ישיר החדש, בהשוואה לקומדין. הסיכון המוגבר נותר גם לאחר הוצאת כל אחד מהמחקרים מהסקירה, כולל מחקר RE-LY, שתרמו את הכמות הגדולה ביותר של חולים ואירועים.

במחקר RE-LY הוכח כי הטיפול בפרדקסה לווה בעליה ניכרת בשיעור דימומים ממערכת העיכול, בעוד שדימום תוך-גולגולתי היה נפוץ יותר עם קומדין.

הסיכון המוגבר לדימומים ממערכת העיכול במטה-אנליזה עמד בניגוד לירידה של 54% בסיכון שתואר עם פרדקסה, בהשוואה לקומדין, בנתוני Min-Sentinel Data, שנאספו מרשומות ממוחשבות בניטור ה-FDA וכיסו מעקב בן 14 חודשים, שהסתיים בשנת 2011. עם זאת, הסקירה שפורסמה לאחרונה ב-New England Journal of Medicine לא לקחה בחשבון ערפלנים אפשריים.

מומחים בתחום יצאו כנגד הנתונים והסבירו כי ה-FDA מודע לכך שמחקרים תצפיתיים אינם מהימנים. כעת, הסוכנות מציעה נתונים תצפיתיים להערכת בטיחות של התרופה ומצביעה על שכיחות נמוכה יותר של דימומים ממערכת העיכול, אך אלו סותרים את הממצאים ממחקר אקראי בנושא הטיפול בפרדקסה ודימומים ממערכת העיכול.

גורמים משמעותיים המנבאים סיכון מוגבר לדימומים עם טיפול בנוגדי-קרישה פומיים חדשים כוללים גיל מבוגר, אירוע מוחי קודם והפרעה בתפקוד הכלייתי. אין ספק כי קיים סיכון לדימום עם פרדקסה, אך ככל הנראה התפקוד הכלייתי משחק תפקיד חשוב.

במאגר הנתונים Mini-Sentinel Database, שיעור הדימומים ממערכת העיכול עמד על 1.6 לעומת 3.5 אירועים ל-100,000 ימים בסיכון עם פרדקסה לעומת קומדין, בהתאמה. מדובר במערכת מאוד שימושית לזיהוי תופעות לוואי, שייתכן ולא היו מזוהות במחקרים אקראיים מאחר ואלו נדירות, מופיעות בקבוצות חולים שלא נכללו במחקרים או בנסיבות פחות מבוקרות, או בחולים הנוטלים את התרופות לפרקי זמן ממושכים יותר.

מומחים אחרים טוענים כי השימוש ברשומות אלקטרוניות הינו גישה חכמה ויעילה להבנה טובה יותר של התרופות בתנאי העולם האמיתי. עם זאת, חייבים להתייחס לנתונים חדשים, בעיקר ממחקרים תצפיתיים, המועדים לערפלנים ותת-דיווח, בהתאם להקשר הקליני והסבירות הביולוגית.

JAMA Int Med 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן