זוהה סמן חדש לחיזוי סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מסוג 2 (J Clin Invest)

מולקולה קטנה המזוהה באמצעות טכניקה חדשה משמשת כסמן לסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מסוג 2, כך מדווחים חקורים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Investigation.

המולקולה, 2-Aminoadipic Acid (או 2-AAA), הינה מטבוליט המזוהה באמצעות בדיקת Liquid Chromatography-Tandem Mass Spectrometry. בשני מדגמים פרוספקטיביים גדולים, זוהה קשר בין רמות מוגברות של 2-AAA ובין עליה של פי ארבע בסיכון להתפתחות סוכרת.

יתרה מזאת, הרמות המוגברות זוהו למעלה מעשור לפני הופעת סוכרת, עדות לכך שהמולקולה עשויה לשמש כסמן חשוב לניבוי סיכון מוגבר לסוכרת.

המשתתפים היו חולים שלקחו חלק במדגם Framingham Heart Study Offspring Cohort והדגימות התבססו על בדיקות בשנים 1991-1995. החוקרים ערכו בדיקות להערכת פרופיל המטבוליטים על דגימות שנאספו מ-1,937 משתתפים ללא סוכרת בתחילת הדרך, בשנת 1971, כאשר החלו במדגם.

המשתתפים כלל 376 מקרים וביקורות תואמות וכן 1,561 משתתפים אחרים שנבחרו באקראי.

החוקרים מצאו כי באלו עם ריכוז 2-AAA ברבעון הגבוה ביותר בתחילת המחקר תועד סיכון גבוה פי ארבע לפתח סוכרת במהלך 12 שנות המעקב, בהשוואה לאלו ברבעון התחתון. יחס הסיכויים, המתוקן לגיל, מין, מדד מסת גוף וערכי סוכר בצום בתחילת המחקר, עמד על 4.49.

לאישור התוצאות, החוקרים פנו למחקר Malmo Diet and Cancer Study, מדגם מבוסס-אוכלוסיה בשבדיה, שכלל 28,449 משתתפים שנכללו בין 1991-1996. לצורך הסקירה הם בחנו את הנתונים אודות 162 משתתפים שפיתחו סוכרת לאחר 13 שנות מעקב וכן 162 ביקורות תואמות.

בדומה לסקירה הראשונה, באלו ברבעון העליון של ערכי 2-AAA נרשמה עליה של פי ארבע בסיכון להתפתחות סוכרת, בהשוואה לאלו ברבעון התחתון. יחס הסיכויים המתוקן עמד על 3.96.

שני המחקרים כללו הרבה חולים עם גורמי סיכון דוגמת השמנת-יתר וערכי סוכר מוגברים בצום.

מניתוח רב-משתנים עלה כי הקשר בין ערכי 2-AAA ובין הסיכון להתפתחות סוכרת בעתיד נותר על כנו, אם כי הסיכון נחלש מעט עליה של כפליים בסיכון באלו עם ערכי 2-AAA ברבעון העליון, בהשוואה לאלו ברבעון התחתון.

החוקרים מציינים כי סיכון זה היה דומה לסיכון שתואר בחולים עם אינסולין וערכי HbA1c ברבעון העליון, אך נמוך יותר מהסיכון שתואר באלו ברבעון העליון של מדד מסת הגוף או ערכי סוכר בצום.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהערכת רמות 2-AAA בדם כמדד לזיהוי חולים הצפויים לתועלת מהתערבויות להפחתת הסיכון לסוכרת. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

J Clin Invest 2013

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן