עדיין חסרה מודעות בקרב רופאים, אפילו מומחים, לסיכונים הבטיחותיים הקשורים לשימוש בתרופות אנטי אפילפטיות (Epilepsy Behav)

כ-20% מהנוירולוגים אינם מודעים לסיכונים המג’וריים הידועים הכרוכים בטיפול בתרופות אנטי-אפילפטיות, דוגמת הסיכון למומים מולדים ומחשבות אובדניות, זאת למרות שנחשפים למקורות מידע רבים, כך עולה מתוצאות סקירה חדשה.

מהנתונים עולה כי מידע אודות בטיחות הטיפול התרופתי אינו מגיע לאנשי המקצוע באופן מסודר, דבר העשוי להשפיע על הטיפול בחולים. נראה כי הפצת המידע נעשית בשלבים והינה תהליך איטי מאוד.

התהליך מתחיל עם דיווח אודות סיכון מוגבר לתוצא מסוים על-רקע טיפול אנטי-אפילפטי, בהמשך הכללת הנתונים במידע המצורף אותו הרופאים עשויים שלא לקרוא, מומחים לטיפול באפילפסיה מודעים למידע עקב קריאת הספרות והנוירולוגים הכלליים לומדים זאת בהדרגה בעקבות אזהרות של מנהל התרופות והמזון האמריקאי או לימודי המשך ברפואה.

אין דרך סיסטמית טובה להעברת נתוני הבטיחות אודות תרופות, אף על-פי שאין ספק כי נדרשת שיטה כזו. מנהל התרופות והמזון האמריקאי נשען על העברה שניונית ואיגודים מקצועיים, אך דבר זה אינו נעשה באופן סדיר. דרושה מערכת טובה יותר לעדכון רופאים; למשל מערכת דואר אלקטרוני סלקטיבית למומחים.

על-סמך רשימת חברים של ה-American Academy of Neurology, החוקרים שלחו סקר ל-4,627 נוירולוגים בארצות הברית. המומחים נשאלו בנוגע לידע שלהם אודות הסיכונים הבטיחותיים הבאים שזוהו לאחרונה עם טיפול אנטי-אפילפטי:

·         תגובות רגישות-יתר (דוגמת Stevens-Johnson Syndrome ו-Epidermal Necrolysis) עם טיפול ב-Carbamazepine בחולים עם סמן הפלוטיפ מסוים, נפוצות יותר בחולים ממוצא אסייאתי.  מנהל התרופות והמזון האמריקאי ממליץ על בדיקות סקירה של חולים ממוצא אסייאתי טרם התחלת טיפול ב-Carbamazepine.

·         מחשבות או התנהגות אובדנית עם תרופות אנטי-אפילפטיות חדשות. מנהל התרופות והמזון האמריקאי זיהה הכפלה של הסיכון לאובדנות בחולים שהחלו בטיפול ב-11 תרופות אנטי-אפילפטיות וממליץ על נקיטת משנה זהירות ומעקב אחר חולים הנוטלים תרופות אלו.

·         מומים מולדים בצאצאים לאימהות המטופלות ב-Divalproex. החוקרים מציינים כי הסיכון נע סביב 10.7%.

·         ליקוי קוגניטיבי בילדים שנחשפו ל-Divalproex ברחם. החוקרים מציינים ירידה של 6-9 נקודות במבחני אינטליגנציה בילדים אלו, בהשוואה לצאצאים לאימהות שנטלו נוגדי-פרכוסים אחרים במהלך ההיריון.

כשאלת ביקורת, הנוירולוגים נשאלו אם ידעו כי ל-Lacosamide אין אזהרות בטיחות קופסא שחורה.

המשיבים דירגו גם חמש שיטות להפצת מידע אודות בטיחות הטיפול התרופתי, מהכי יעילה להכי פחות יעילה.

החוקרים בחנו את התשובות ל-505 שאלונים, מכל ההתמחויות. 66.5% מהמשיבים היו גברים, בגיל ממוצע של 48.9 שנים. כמחצית מהמשתתפים עובדים במרפאות יחידים או במרפאות של מספר רופאים וטיפלו בלפחות 100 חולים עם אפילפסיה בכל שנה (54.0%). מספר השנים במקצוע נע בין 1-52 שנים.

מהסקר עלה כי כחמישית מהמשיבים לא היו מודעים לאזהרות הבטיחות. נוירולוגים המטפלים במספר רב של חולים עם אפילפסיה מודעים יותר מנוירולוגים אחרים לסיכונים הקשורים בטיפול התרופתי.

גיל, שנות ניסיון, רישיון עבודה, סוג המרפאה ואזור גיאוגרפי לא השפיעו על הממצאים. הגורם היחיד שהשפיע נגע לשאלה אם טיפלו בלמעלה מ-100 חולים עם אפילפסיה בשנה.

כ-70% מהמשיבים היו מודעים להמלצות לערוך בדיקות סקירה להפלוטיפ בחולים ממוצא אסייאתי בטרם מתן Carbamazepine מרבית המשיבים היו מודעים לאזהרה בנוגע למחשבות אובדניות עם נוגדי-פרכוסים חדשים, ו-70.1% דיווחו כי ייעצו לחולים בנוגע לסיכון הנ”ל במהלך שלוש השנים מאז פורסמה אזהרת הבטיחות. עם זאת, רק 60.2% זיהו נכונה את הסיכון כ-4.3 ל-1,000 מטופלים.

רק 33.5% מהמשיבים היו מודעים לסיכון המוגבר שזוהה לאחרונה למומים מולדים וכמחצית הכירו את הסיכון לרמת אינטליגנציה נמוכה יותר בצאצאים לאימהות שטופלו ב-Divalproex.

רופאים רבים אינם מודעים לכך ש-Valproic Acid עשויה לגרום למומים מולדים רבים ולירידה ברמת האינטיליגנציה בצאצאים. רבים היו מודעים לסיכון אפשרי למומים מולדים, אך לא כי מדובר בסיכון גבוה.

73% מהמשיבים השיבו נכונה לשאלת הביקורת וידעו כי אין אזהרה קופסא שחורה לטיפול ב-Lacosamide.

המשיבים דיווחו כי המקור הנפוץ ביותר לקבלת מידע אודות בטיחות טיפול תרופתי כולל התראות מאיגודים מקצועיים (67.1%), ספרות רפואית (67.1%), חברים ו/או עמיתים (53.1%) ולימודי המשך ברפואה או תוכניות הדרכה אחרות (52.9%). מומחים במרפאות פרטיות נטו יותר לרכוש ידע מנציגי חברות תרופות, בעוד שנוירולוגים שעבדו באקדמיה נטו יותר להשתמש בספרות הרפואית ועמיתים לקבלת מידע.

מרבית הנוירולוגים דיווחו כי היו מעדיפים לקבל מידע אודות בטיחות הטיפול התרופתי ממקור מובנה וזמין. רבים תמכו בתהליך אזהרה פורמאלי באמצעות איגודים מקצועיים ורבים תמכו בדואר אלקטרוני לקבלת עדכונים אודות אזהרות למומחים בתחום.

ניתן לשער כי נתוני הסקר תקפים להתמחויות נוספות ברפואה.

Epilepsy Behav. 2013;29:36-40

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן