האם לחומצה פולית קשר לעליה בסיכון לסרטן? (Lancet)

נטילה של תוספי חומצה פולית לא נקשרה לעליה או ירידה משמעותית בסיכון להופעה של סרטן  בחמש השנים הראשונות לטיפול, כך לפי מטא אנליזה חדשה שפורסמה ב-Lancet.

החוקרים מציינים שמחקרים מצאו בעבר עליה בהיארעות של סרטן לאחר נטילה ממושכת של תוספי חומצה פולית. באחד מן המחקרים, שפורסם ב-2007, נרשמה עליה לא צפויה של היארעות של אדנומות סרטניות במעי הגס וכן של סרטן הערמונית לאחר 7 שנות טיפול עם חומצה פולית, כך לפי החוקרים. ב-2007 נטען גם כי העליה חולפת של היארעות בסרטן בסרטן המעי הגס שנרשמה בקנדה ובארצות הברית במהלך 1996-98 היתה קשורה להכנסה של תוספי חומצה פולית לתכנית הטיפולים והעשרה של מזונות במדינות אלו.

במטא האנליזה סקרו החוקרים 13 מחקרים שהשוו את השפעה של תוספי חומצה פולית ופלצבו על היארעות של סרטן. במחקרים, שכללו בסה”כ כמעט 50,000 משתתפים, לא נראתה השפעה של נטילת התוספים על הסיכון להיארעות סרטן כללי (סיכון יחסי של 1.06).

זמן המעקב הממוצע בין המחקרים היה כ-5 שנים, והמינון היומי שנבדק במחקרים היה בין 0.5 ל-5 מ”ג, חוץ ממחקר אחד שבדק מינון של 40 מ”ג ליום. היעדר ההשפעה של נטילת התוספים על היארעות סרטן היתה עקבית במחקרים שערכו מעקב של פחות או יותר משלוש שנים והסיכון היחסי הממוצע שנמדד בשני המקרים נע בין 1.05-1.06. החוקרים מציינים כי כמות החומצה הפולית שמוספת לעתים למזונות שונים כמו קמח ודגנים נמוכה בדרך כלל בהרבה מהמינונים שנבדקו במחקר.

נראה אם כן כי לפי תוצאות מטא האנליזה, לא קיים קשר בין נטילה של תוספי חומצה פולית לעליה בסיכון לסרטן.

לתקציר המחקר


Lancet. Published online January 25, 2013.


לכתבה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן