האם ישיבה מרובה מקצרת את תוחלת החיים? (Arch Intern Med)

ממחקר חדש בן שלוש שנים בקרב תושבי אוסטרליה עולה כי באלו המבלים שעות רבות בישיבה ליד שולחן או מול מקלט הטלוויזיה שיעורי התמותה מכל-סיבה גבוהים יותר, בהשוואה לאלו המבלים מספר שעות בודדות בפעילות סדנטרית בכל יום.

החוקרים מצאו כי הקשר בין שעות ישיבה רבות וקיצור תוחלת החיים נותר גם לאחר תקנון להיקף הפעילות הגופנית המתונה או מאומצת וכן למשקל ומדדי בריאות אחרים. מהתוצאות עולה כי תתכן תועלת ארוכת-טווח להחלפת חלק מהזמן המוקדש לישיבה לפעילות גופנית (דוגמת הליכה) .

מבין למעלה מ-200,000 מבוגרים בגילאי 45 ומעלה, החוקרים מצאו כי הסיכון לתמותה בקרב אלו שדיווחו כי ישבו לפחות 11 שעות ביום היה גבוה יותר ב-40%, בהשוואה לאלו שישבו פחות מארבע שעות ביום במהלך תקופת המחקר.

הממצאים אינם מוכיחים כי ישיבה עצמה מביאה לקיצור תוחלת החיים. למרות שהמשתתפים דיווחו על מגוון הרגלי חיים, ייתכן כי ישנו הבדל שלא-נמדד בין אלו שבילו שעות רבות בישיבה כל יום ואלו שישבו מעט שעות ביממה. עם זאת, הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים שפורסמו לאחרונה בנוגע להשלכות הרפואיות של ישיבה ממושכת.

רבים נוטים להאמין כי ניתן להסתפק במנת הפעילות הגופנית היומית כל יום. עם זאת, 30 דקות של פעילות גופנית, חמש פעמים בשבוע, אינה ערובה כנגד מחלות כרוניות. מנגד, משך ביצוע פעילות גופנית מתונה או מאומצת ומשך הזמן הסדנטרי עשויים שניהם להשפיע על הסיכון ארוך הטווח למחלות.

במסגרת המחקר סקרו החוקרים למעלה מ-220,000 תושבי אוסטרליה בין השנים 2006-008 ולאחר מכן עקבו אחר רשומות התמותה למשך תקופה ממוצעת של שלוש שנים. הם מצאו כי העלייה בסיכון לתמותה עקב ישיבה נותרה ללא קשר לשאלה אם משקל הנשאלים היה תקין או עודף, היקף הזמן שבילו בפעילות גופנית ואם היו בריאים או סבלו ממחלות רקע.

החוקרים טוענים כי ישיבה ממושכת עשויה להשפיע על כלי דם ומטבוליזם ע”י הגדלת השומנים בדם והפחתת ערכי HDL. בזמן הליכה או עמידה שרירי הרגליים עובדים כל הזמן, מה שמסייע לפינוי סוכר ושומנים מזרם הדם, דבר שאינו קורה בזמן ישיבה מאחר שהשרירים אינם פעילים.

Arch Intern Med 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן