ממחקר חדש בן שלוש שנים בקרב תושבי אוסטרליה עולה כי באלו המבלים שעות רבות בישיבה ליד שולחן או מול מקלט הטלוויזיה שיעורי התמותה מכל-סיבה גבוהים יותר, בהשוואה לאלו המבלים מספר שעות בודדות בפעילות סדנטרית בכל יום.
החוקרים מצאו כי הקשר בין שעות ישיבה רבות וקיצור תוחלת החיים נותר גם לאחר תקנון להיקף הפעילות הגופנית המתונה או מאומצת וכן למשקל ומדדי בריאות אחרים. מהתוצאות עולה כי תתכן תועלת ארוכת-טווח להחלפת חלק מהזמן המוקדש לישיבה לפעילות גופנית (דוגמת הליכה) .
מבין למעלה מ-200,000 מבוגרים בגילאי 45 ומעלה, החוקרים מצאו כי הסיכון לתמותה בקרב אלו שדיווחו כי ישבו לפחות 11 שעות ביום היה גבוה יותר ב-40%, בהשוואה לאלו שישבו פחות מארבע שעות ביום במהלך תקופת המחקר.
הממצאים אינם מוכיחים כי ישיבה עצמה מביאה לקיצור תוחלת החיים. למרות שהמשתתפים דיווחו על מגוון הרגלי חיים, ייתכן כי ישנו הבדל שלא-נמדד בין אלו שבילו שעות רבות בישיבה כל יום ואלו שישבו מעט שעות ביממה. עם זאת, הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים שפורסמו לאחרונה בנוגע להשלכות הרפואיות של ישיבה ממושכת.
רבים נוטים להאמין כי ניתן להסתפק במנת הפעילות הגופנית היומית כל יום. עם זאת, 30 דקות של פעילות גופנית, חמש פעמים בשבוע, אינה ערובה כנגד מחלות כרוניות. מנגד, משך ביצוע פעילות גופנית מתונה או מאומצת ומשך הזמן הסדנטרי עשויים שניהם להשפיע על הסיכון ארוך הטווח למחלות.
במסגרת המחקר סקרו החוקרים למעלה מ-220,000 תושבי אוסטרליה בין השנים 2006-008 ולאחר מכן עקבו אחר רשומות התמותה למשך תקופה ממוצעת של שלוש שנים. הם מצאו כי העלייה בסיכון לתמותה עקב ישיבה נותרה ללא קשר לשאלה אם משקל הנשאלים היה תקין או עודף, היקף הזמן שבילו בפעילות גופנית ואם היו בריאים או סבלו ממחלות רקע.
החוקרים טוענים כי ישיבה ממושכת עשויה להשפיע על כלי דם ומטבוליזם ע”י הגדלת השומנים בדם והפחתת ערכי HDL. בזמן הליכה או עמידה שרירי הרגליים עובדים כל הזמן, מה שמסייע לפינוי סוכר ושומנים מזרם הדם, דבר שאינו קורה בזמן ישיבה מאחר שהשרירים אינם פעילים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!