ההשפעה של פעילות גופנית וצפייה בטלוויזיה על ההשפעה הגנטית על השמנה (מתוך כנס EPI|NPAM)

ממחקר חדש שהוצג בכנס EPI|NPAM (Epidemiology and Prevention/Nutrition, Physical Activity and Metabolism) עולה כי הגדלת הפעילות הגופנית בזמן הפנוי והפחתת התנהגויות סדנטריות דוגמת צפייה בטלוויזיה מפחיתות את הנטייה הגנטית להשמנה.

החוקרים מסבירים כי אמנם לא ניתן לשנות את הגנים בגופנו, אך ניתן לעשות משהו באשר להשפעתם, דרך פעילות גופנית והפחתת הפעילויות הסדנטריות, בעיקר הפחתת שעות הצפייה בטלוויזיה.

לדברי החוקרים, זהו המחקר הראשון שבחן את ההשפעה של צפייה בטלוויזיה, שהיא הפעילות הסדנטרית הנפוצה ביותר, על הנטייה הגנטית להשמנה. הם גם בחנו את ההשפעות של פעילות גופנית על הסיכון להשמנה. הם מסבירים כי באירופה וארצות הברית צופים בטלוויזיה, בממוצע, 4-5 שעות ביום. ידוע כבר כי קיים קשר בין צפייה בטלוויזיה ובין סיכון להשמנה ומחלות נלוות, ללא קשר לפעילות גופנית.

כעת ביקשו החוקרים לבחון אם צפייה בטלוויזיה בשעות הפנאי ופעילות גופנית משפיעים על הנטייה להשמנה בגברים ובנשים, על-סמך נתונים ממחקר Nurses’ Health Study, שכלל למעלה מ-7,700 נשים עם נתונים אודות הגנוטיפ) ומחקר Health Professionals Follow-up Study, שכלל למעלה מ-4,500 גברים עם נתונים דומים.

הם עקבו אחר מדד מסת הגוף (BMI) וזמן הצפייה השבועי בטלוויזיה וביצוע פעילות גופנית. החוקרים הסבירו כי מרבית המחקרים הקודמים להערכת האינטראקציה של אורח החיים-גנטיקה והשמנה התמקדו באתר אחד, גן FTO (Fat mass and Obesity-associated gene). כעת, הם חישבו את מדד הנטייה הגנטית וכללו 32 גנים, כולל FTO, ליצירת מדד להערכת הנטייה הגנטית הכוללת להשמנה.

מהתוצאות עולה כי כל עליה בנקודה לוותה בעליה של 0.13 ק”ג למטר בריבוע בערכי BMI. גודל ההשפעה של BMI בנבדקים בחמישון העליון מבחינת הפעילות הגופנית היה חלש יותר בהשוואה לאלו בחמישון התחתון (p<0.001). מנגד, ההשפעה הגנטית על BMI הייתה בולטת יותר באלו שבילו למעלה מ-40 שעות בצפייה בטלוויזיה, בהשוואה לאלו שבילו פחות משעה שבועית אחת בבהייה במסך הטלוויזיה (p=0.001).

החוקרים מצאו כי כל עליה של 4-METs ליום בפעילות הגופנית מקבילה לשעה אחת ביום של הליכה מהירה לוותה בירידה של 0.06 ק”ג למטר בריבוע בערכי BMI, בעוד שעליה של שעתיים בצפייה היומית בטלוויזיה לוותה בעליה של 0.03 ק”ג למטר בריבוע .

החוקרים משערים כי באמצעות הליכה מהירה בת שעה אחת ביום ניתן לצמצם במחצית את ההבדל בערכי BMI בין אלו עם נטייה גנטית מינימאלית להשמנה ואלו עם הנטייה הגבוהה ביותר להשמנה. מנגד, צפויה עליה של 25% בסיכון עם שעתיים של צפייה יומית בטלוויזיה.

לסיכום, מהנתונים עולה כי ביצוע פעילות גופנית והפחתת פעילויות סדנטריות, בעיקר צפייה בטלוויזיה, מביאות לירידה בלתי-תלוי בנטייה הגנטית להשמנה. עם זאת, מאחר ובדיקות גנטיות עדיין אינן מצויות בשימוש נרחב, יש להתבסס על ההיסטוריה המשפחתית של השמנה בהערכת הסיכון.

מתוך כנס EPI|NPAM

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן