ממחקר חדש שהוצג בכנס EPI|NPAM (Epidemiology and Prevention/Nutrition, Physical Activity and Metabolism) עולה כי הגדלת הפעילות הגופנית בזמן הפנוי והפחתת התנהגויות סדנטריות דוגמת צפייה בטלוויזיה מפחיתות את הנטייה הגנטית להשמנה.

החוקרים מסבירים כי אמנם לא ניתן לשנות את הגנים בגופנו, אך ניתן לעשות משהו באשר להשפעתם, דרך פעילות גופנית והפחתת הפעילויות הסדנטריות, בעיקר הפחתת שעות הצפייה בטלוויזיה.

לדברי החוקרים, זהו המחקר הראשון שבחן את ההשפעה של צפייה בטלוויזיה, שהיא הפעילות הסדנטרית הנפוצה ביותר, על הנטייה הגנטית להשמנה. הם גם בחנו את ההשפעות של פעילות גופנית על הסיכון להשמנה. הם מסבירים כי באירופה וארצות הברית צופים בטלוויזיה, בממוצע, 4-5 שעות ביום. ידוע כבר כי קיים קשר בין צפייה בטלוויזיה ובין סיכון להשמנה ומחלות נלוות, ללא קשר לפעילות גופנית.

כעת ביקשו החוקרים לבחון אם צפייה בטלוויזיה בשעות הפנאי ופעילות גופנית משפיעים על הנטייה להשמנה בגברים ובנשים, על-סמך נתונים ממחקר Nurses’ Health Study, שכלל למעלה מ-7,700 נשים עם נתונים אודות הגנוטיפ) ומחקר Health Professionals Follow-up Study, שכלל למעלה מ-4,500 גברים עם נתונים דומים.

הם עקבו אחר מדד מסת הגוף (BMI) וזמן הצפייה השבועי בטלוויזיה וביצוע פעילות גופנית. החוקרים הסבירו כי מרבית המחקרים הקודמים להערכת האינטראקציה של אורח החיים-גנטיקה והשמנה התמקדו באתר אחד, גן FTO (Fat mass and Obesity-associated gene). כעת, הם חישבו את מדד הנטייה הגנטית וכללו 32 גנים, כולל FTO, ליצירת מדד להערכת הנטייה הגנטית הכוללת להשמנה.

מהתוצאות עולה כי כל עליה בנקודה לוותה בעליה של 0.13 ק”ג למטר בריבוע בערכי BMI. גודל ההשפעה של BMI בנבדקים בחמישון העליון מבחינת הפעילות הגופנית היה חלש יותר בהשוואה לאלו בחמישון התחתון (p<0.001). מנגד, ההשפעה הגנטית על BMI הייתה בולטת יותר באלו שבילו למעלה מ-40 שעות בצפייה בטלוויזיה, בהשוואה לאלו שבילו פחות משעה שבועית אחת בבהייה במסך הטלוויזיה (p=0.001).

החוקרים מצאו כי כל עליה של 4-METs ליום בפעילות הגופנית מקבילה לשעה אחת ביום של הליכה מהירה לוותה בירידה של 0.06 ק”ג למטר בריבוע בערכי BMI, בעוד שעליה של שעתיים בצפייה היומית בטלוויזיה לוותה בעליה של 0.03 ק”ג למטר בריבוע .

החוקרים משערים כי באמצעות הליכה מהירה בת שעה אחת ביום ניתן לצמצם במחצית את ההבדל בערכי BMI בין אלו עם נטייה גנטית מינימאלית להשמנה ואלו עם הנטייה הגבוהה ביותר להשמנה. מנגד, צפויה עליה של 25% בסיכון עם שעתיים של צפייה יומית בטלוויזיה.

לסיכום, מהנתונים עולה כי ביצוע פעילות גופנית והפחתת פעילויות סדנטריות, בעיקר צפייה בטלוויזיה, מביאות לירידה בלתי-תלוי בנטייה הגנטית להשמנה. עם זאת, מאחר ובדיקות גנטיות עדיין אינן מצויות בשימוש נרחב, יש להתבסס על ההיסטוריה המשפחתית של השמנה בהערכת הסיכון.

מתוך כנס EPI|NPAM

לידיעה במדסקייפ