מחקר חדש מקנדה, שתוצאותיו פורסמו ב-CMAJ, מאשר כי קרינה במינון נמוך עקב בדיקות הדמיה של הלב מעלה את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות.

מדגם המחקר כלל חולים מכל רחבי קוויבק שאושפזו לבתי חולים עקב אוטם לבבי חריף, בתקופה שבין אפריל 1996 עד מרץ 2006, וללא היסטוריה של מחלות ממאירות. במדגם תועדו כל ההדמיות הלבביות והפרוצדורות התרפויטיות, עם קרינה מייננת במינון נמוך והעריכו את החשיפה של חולים על-בסיס מנת הקרינה האפקטיבית לפרוצדורה, בטווח שבין 15.6 mSv בבדיקת מיפוי לב ועד 7 mSv עבור צנתור לבבי אבחנתי.

החוקרים מצאו כי עם חשיפה לקרינה מייננת במינון נמוך עקב בדיקות הדמיה לא-לבביות, עבור כל 10 mSv של קרינה מייננת במינון נמוך, הסיכון להתפתחות מחלה ממארת בתוך חמש שנים עלה ב-3%. מבין 82,861 המשתתפים, 77% עברו לפחות הדמיה לבבית אחרת או פרוצדורה תרפויטית אחת עם קרינה מייננת במינון נמוך במהלך השנה הראשונה לאחר אוטם לבבי. החשיפה המצטברת לקרינה עקב פרוצדורות לבביות עמדה על 5.3 mSv לכל שנת-מטופל, מתוכה כ-84% הייתה בשנה הראשונה. במהלך תקופת המעקב אובחנו 12,020 מקרים חדשים של מחלות ממאירות.

ממצאי המחקר תומכים בתוצאות מחקר שפורסם לאחרונה ומצא כי חולים עם אוטם לבבי עוברים חציון של 15 פרוצדורות, הכרוכות בקרינה, וכשליש מהם נחשפים למנת קרינה כוללת של מעל 100 mSv.

אל מול העלייה הפוטנציאלית בסיכון לתמותה בעקבות חשיפה לקרינה עקב הדמיה לבבית ופרוצדורות תרפויטיות יש לקחת בחשבון את הסיכון האפשרית לתמותה ממחלות קרדיווסקולאריות בחולים בהם יש מקום לפרוצדורות אלו וצפויה ירידה בתמותה בעקבותיהן. עם זאת, מחקר זה אינו מספק בכדי לקבוע את המאזן בין הסיכון והתועלת.

CMAJ 2011

לידיעה במדסקייפ