הפרעות קרדיווסקולאריות מרובות מנבאות סיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולארית במושתלי כליה (מתוך כנס American Transplant Congress)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס ה-American Transplant Congress (ATC) עולה כי בקרב חולים עם מחלת כליות סופנית (End-stage renal disease, ESRD) העוברים השתלת כליה, נוכחותן של שתי הפרעות קרדיווסקולאריות ומעלה הינו גורם מנבא לשרידות קרדיווסקולארית נמוכה יותר.

החוקרים מסבירים כי חולי ESRD מצויים בסיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולארית מוקדמת, הקשורה בקרדיומיופתיה אורמית, לרבות היפרטרופיה של חדר שמאל (Left Ventricular Hypertrophy, LVH), הפרעה סיסטולית בתפקוד חדר שמאל (LV Systolic Dysfunction, LVSD) והרחבת חדר שמאל. ממצאים אלו מצויים פעמים רבות גם יחד. החוקרים עשו שימוש ב-Cardiovascular MRI (CMR) על מנת להעריך את מבנה הלב בקרב 446 חולי ESRD, וכן נאסף מידע בדבר התוצא הקליני של החולים במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 7.6 שנים. בסך הכל, 336 חולים הושמו ברשימות המתנה להשתלת כליה, ו-114 עברו השתלת כליה.

סריקות תהודה מגנטית לבבית הראו כי 156 חולים (35.0%) היו בעלי מבנה תקין של הלב, 276 (61.9%) הראו LVH, 85 חולים (19.0%) הראו LVSD ו-62 חולים (13.9%) הראו הרחבה של חדר שמאל. הפרעה בודדת נצפתה בקרב 94 חולים (43.5%) בעוד ש-97 חולים (21.7%) הראו שתי הפרעות ומעלה. החוקרים מדווחים כי 95 חולים מתו, מהם 18 לאחר השתלת כליה, ומהם 53 מקרים שיוחסו לגורמים קרדיווסקולאריים (מהם שישה חולים לאחר השתלה).

החוקרים ניתחו כל אחת מההפרעות הקרדיווסקולאריות בנפרד, ומצאו כי חולים עם שתיים או שלוש מההפרעות האמורות הראו שרידות קרדיווסקולארית נמוכה משמעותית (p < 0.01).

החוקרים מציינים כי בחולים שהוערכו לקראת השתלת כליה, נמצא כי LVH, LVSD והרחבת חדר שמאל קשורים בשרידות קרדיווסקולארית גרועה יותר. הצטברות של מספר הפרעות לבביות קשור בנוסף בפרוגנוזה קרדיווסקולארית פחות טובה. לדבריהם, בעוד שהפרעה אחת אינה משפיעה בצורה מובהקת על השרידות, הרי שקיומן של שתי הפרעות ומעלה קשור לפרוגנוזה ירודה.

מומחה בתחום שנכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי אין התוצאות מפתיעות. לדבריו, היה שמח לראות מחקרים לונגיטודינליים נוספים העושים שימוש בטכנולוגית CMR במטרה לבחון כיצד ארכיטקטורת הלב משתנה עם הזמן. עם זאת, הוא מכיר בכך שעלות הבדיקה מהווה גורם מגביל, ומשער כי במידה והבדיקה תהפוך זולה יותר, מדובר יהיה בנדבך נוסף מהכלים האבחנתיים שבנמצא.

מתוך כנס ה-American Transplant Congress (ATC) שנערך בסן-דייגו, קליפורניה, בחודש מאי 2010.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן