מאת ד”ר בן פודה שקד
במאמר מערכת אשר פורסם בגיליון מרץ של ירחון New England Journal of Medicine (NEJM) טוענים הכותבים כי תיעוד קליני ממוחשב עשוי למנוע טעויות באבחנה. הכותבים דנים ביתרונות השונים של אימוץ גיליונות רפואיים ממוחשבים.
הכותבים מסבירים כי ארצות הברית עומדת להשקיע קרוב לחמישים מיליארד דולר בטכנולוגיית מידע רפואי, בניסיון להטות את הכף במדינה לטובת האימוץ של גיליונות רפואיים ממוחשבים, הצפויים לשפר את איכות הטיפול ולצמצם את עלותו. שאלה חשובה העולה לדבריהם הינה מהו האופן המיטבי לתכנון גיליונות רפואיים ממוחשבים (Electronic Health Records, EHRs) כך שתשופר עבודת הקלינאים ואיכות הטיפול. על אף שתיעוד קליני ממלא תפקיד חשוב בגיליונות רפואיים אלו, ודורש חלק ניכר מזמנם של הרופאים, הרי שהרגלי התיעוד הללו הושפעו במידה ניכרת מעניינים כספיים ומשפטיים, לטענתם.
הכותבים מציינים כי תפקידו העיקרי של התיעוד צריך להיות תיאור ברור של מצב החולה ובעיותיו, במטרה להעביר מידע זה למטפליו הנוספים. אף על פי שמרשמים ממוחשבים עשויים לצמצם את שיעור הטעויות התרופתיות, הרי שיתרונותיהם הנוספים של ה-EHRs עדיין אינם ברורים. יעדיהן של תוכנות אלו צריכים להיות שיפור האיכות של הטיפול ללא פגיעה ביעילות עבודתם של הרופאים, וכן המניעה של טעויות אבחנתיות.
לדברי הכותבים, ישנן כמה דרכים בהן עשויים ה-EHRs לצמצם את הטעויות האבחנתיות, לרבות:
א) סינון, ארגון ויצירת גישה למידע מעברו הרפואי של המטופל, בדיקות גופניות שעבר, בדיקות מעבדה שביצע וכדומה.
ב) יצירת פורום בו קלינאים ומטופלים יכולים לתעד יחד הערכות, לדון באבחנות מבדלות ולציין שאלות שנותרו פתוחות.
ג) עידוד של תיעוד הרקע הרפואי וההערכות הנמשכות, באופן המאפשר עדכון רציף של המידע.
ד) יצירת גישה נוחה יותר לניהול רשימת בעיות רפואיות.
ה) וידוא קיומה של תקשורת נכונה ופעולה הנדרשת בכל הנוגע להזמנת בדיקות רפואיות ומעקב אחר תוצאותיהן.
ו) שילוב של רשימות שאלות מנוסחות מראש (checklists) במטרה לוודא כי נשאלות שאלות חיוניות ונשקלות אבחנות חשובות.
ז) עידוד המעקב אחר המטופל והדרכתו, וכן אפשרות למשוב מערכתי ביחס לדיוק האבחנתי.
הכותבים מדגישים כי על הקלינאים לשוב ולעשות שימוש בגיליונות הרפואיים ככלי לשיפור איכות הטיפול, צעד העשוי לטענתם לספק תועלת רבה, ולהוריד את השכיחות של טעויות אבחנתיות. לדבריהם, אלו הם הקלינאים, אנשי הצוות הרפואי והמטופלים עצמם שצריכים להיות מעורבים בתכנון מחדש של מערכות התיעוד (בניגוד לדרישות חיצוניות), וזאת במטרה ליצור מערכת מהימנה, עתירת תוכן ויעילה. הם מסכמים כי מערכות ממוחשבות לתיעוד קליני מהוות כלי חיוני העשוי לסייע לרופאים כשהם מבקשים לאבחן מחלות.
נזכיר כי לאחרונה דיווחנו על מחקר פרוספקטיבי שפורסם בירחון Journal of General Internal Medicine ממנו עולה כי טעויות במרשם תרופות נעשות כנראה לעיתים תכופות יותר במרפאות בקהילה מכפי שדווח בעבר, וכי יתכן והשימוש במערכות ממוחשבות למרשם תרופות עשוי לסייע בבעיה זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!