פנוטיפ השמנה מנבא תגובה לטיפול ב-Tirzepatide

מקור: Gastroenterology

בלמעלה מאחד מכל ארבעה מבוגרים עם השמנה תת-סוג פיזיולוגי המתאפיין בהתרוקנות קיבה מהירה, רמות GLP-1 לאחר-ארוחה נמוכות באופן לא-פרופורציונלי ורעב מוגבר לאחר ארוחה. מנתונים שפורסמו בכתב העת Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחולים עם תת-סוג זה תועדה ירידה במשקל בהיקף גדול כמעט כפליים לאחר שישה חודשי טיפול ב- Tirzepatideבהשוואה לחולים עם סוגים אחרים של השמנה.

מדגם המחקר כלל 483 מבוגרים עם השמנה (גיל ממוצע של 40.93 שנים, 73.5% נשים) במטרה לאפיין את תתי הסוגים הפיזיולוגיים ע”י הערכת התרוקנות קיבה, בקרת תאבון ורמות הורמונים בדם לאחר-ארוחה; הם גם בחנו את הקשר בין תתי-סוגים אלו ובין תגובות שונות לטיפול ב- Tirzepatide.

לאחר ארוחת בוקר סטנדרטית, המשתתפים השלימו הערכת התרוקנות קיבה לאחר ארוחה מוצקה באמצעות מיפוי ודירגו את הרעב לאחר-ארוחה בסולם VAS (או Visual Analog Scale); רמות הורמוני שובע (GLP-1, Peptide YY ו-Cholecystokinin) נמדדו בצום ולאחר 15, 45 ו-90 דקות מהארוחה. המשתתפים סווגו לפי מהירות התרוקנות קיבה ורמות GLP-1 לאחר 15 דקות לזיהוי תתי-סוגים פיזיולוגיים.

הערכת הירידה במשקל לאחר טיפול ב- Tirzepatide הושלמה באופן רטרוספקטיבי ב-61 משתתפים על-פי פנוטיפים ייחודיים. בתת-קבוצה נפרדת של 31 משתתפים, ביופסיות רירית מעי גס הושלמו להערכת ביטוי גנים של גלוקגון (Proglucagon, קדם-הורמון של GLP-1) ו-Peptide YY להערכת ייצור הורמונים.

מניתוח הנתונים עלו שלושה פנוטיפים של התרוקנות קיבה/GLP-1. כ-26.9% מהחולים (130 חולים) סווגו בקבוצה שהתאפיינה בהתרוקנות קיבה מהירה ורמות GLP-1 נמוכות לאחר-רוחה; היתר סווגו לאחת משתי הקבוצות עם התאמה בין התרוקנות קיבה ו-GLP-1.

בקבוצה עם חוסר התאמה בין התרוקנות קיבה ו-GLP-1 דווח על רעב משמעותי יותר לאחר ארוחה, בהשוואה לצבר ספציפי עם התרוקנות קיבה איטית ורמות GLP-1 צפויות; עוד דווח על רמות GLP-1 ו-Peptide YY נמוכות יותר בצום ולאחר-ארוחה, בהשוואה לאלו עם התאמה בין התרוקנות קיבה ו-GLP-1; רמות בצום ולאחר-ארוחה של Cholecystokinin גם היו נמוכות יותר, אם כי הבדל זה נעלם לאחר 45 דקות.

בביופסיות ממעי גס, בקרב אלו עם חוסר התאמה בין התרוקנות קיבה ובין רמות GLP-1 תועד ביטוי גלוקגון נמוך ב-45% וביטוי Peptide YY נמוך ב-50%.

בקרב משתתפים שהחלו טיפול ב- Tirzepatide בשלב מאוחר יותר, באלו עם חוסר התאמה בין התרוקנות קיבה ובין רמות GLP-1 תועדה ירידה גדולה כמעט כפליים במשקל לאחר שישה חודשים, בהשוואה לאלו בשתי הקבוצות האחרות עם התאמה בין רמות GLP-1 והתרוקנות קיבה (אובדן משקל גוף ממוצע של 21.5% לעומת 12.1% ו-10.8%, P=0.0001), כאשר ההבדלים זוהו כבר לאחר שלושה חודשים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם התרוקנות קיבה מהירה ורמות GLP-1 נמוכות צפויה תגובה טובה מאוד לטיפול ב- Tirzepatide, עדות לכך שהתגובה לטיפול להשמנה מושפעת מהפיזיולוגיה בבסיס פנוטיפ ההשמנה.

Gastroenterology, July 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן