החומר הפעיל בפטריות קסם עשוי להקל על דיכאון חמור (Sci Reports)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Report, עולות תוצאות מבטיחות ל-Psilocybin, החומר הפסיכואקטיבי בפטריות קסם, להקלה על חולים עם דיכאון עמיד לטיפול ונראה כי מביא להשפעה מהירה וממושכת בחולים אלו. החוקרים מדווחים כי החולים חוו שיפור דרמטי בתסמיני דיכאון כבר יממה לאחר הטיפול וכמחציתם ענו על הקריטריונים לתגובה מלאה לאחר חמישה שבועות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי Psilocybin עשוי לסייע בהקלה על הפרעות פסיכיאטריות, אך המנגנון התרפואיטי אינו מובן היטב. כעת הם התבססו על בדיקות Functional MRI לבחינת זרימת הדם המוחית ואת הקישוריות התפקודית במצב-מנוחה בתלות ברמת חמצן בדם לפני ואחרי טיפול ב- Psilocybin (אגוניסט של סרטונין) לדיכאון עמיד לטיפול.

נתוני בדיקות fMRI לפני ואחרי הטיפול נאספו מ-16 מבין 19 חולים. בכל 19 החולים תועדה ירידה בתסמיני דיכאון שבוע אחד לאחר הטיפול ו-47% ענו על הקריטריונים להגדרת תגובה לאחר חמישה שבועות.

החוקרים זיהו ירידה בזרימת דם מוחית בקורטקס הטמפוראלי, כולל באמיגדלה. ירידה בזרימת דם לאמיגדלה עמדה בקורלציה עם ירידה בתסמיני דיכאון. עוד מצאו החוקרים כי עליה בקישוריות התפקודית במצב מנוחה באזור ונטרומדיאלי של הקורטקס הפרה-פרונטלי-חלק לטארלי תחתון של קורטקס פריאטלי ניבאה תגובה לטיפול לאחר חמישה שבועות, כמו גם ירידה בקישוריות תפקודית באזור פארא-היפוקמפוס/פרה-פרונטלי.

נתונים אלו מסייעים בהבנת פער חשוב ביעד בנוגע להשפעות על המוח לאחר חשיפה ל- Psilocybin ונוגעים לראשונה לחולים הסובלים מדיכאון. השינויים המוחיים לאחר טיפול שונים בהשוואה להשפעות האקוטיות שתוארו בעבר בעקבות חשיפה ל- Psilocybin ותכשירים פסיכודאליים אחרים.

השינויים בקישוריות התפקודית בין אזורים במוח מרמזים למנגנון אתחול העומד בבסיס ההשפעות של תכשיר זה על המוח.

Sci Reports. Published online October 13, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן