שני מחקרים נוירו-הדמייתיים חדשים זיהו הבדלים בין חולי סכיזופרניה שלא פיתחו פסיכוזה וחולים שפיתחו פסיכוזה, וכן זיהו חולים שהגיבו לטיפול ואלו שלא הגיבו לטיפול התרופתי. במחקר הראשון זוהה הבדלים משמעותיים ברמות גלוטמט בהיפוקמפוס בקרב נבדקים בסיכון גבוה שהמשיכו ופיתחו פסיכוזה מלאה, בהשוואה לאלו ללא פסיכוזה.
במטרה לבחון אם חל שינוי בריכוז גלומט לפני הופעת פסיכוזה ולשם כך הם העריכו את ההיפוקמפוס השמאלי באמצעות בדיקת MRI ב-68 חולים שהוגדרו בסיכון גבוה במיוחד לפי קריטריוני CAARMS (Comprehensive Assessment of At-Risk Mental State) ו-30 ביקורות בריאות.
החולים השלימו בדיקות סקירה בעת ההתייצגות הקלינית הראשונה ולאחר מכן במשך ממוצע של 19 חודשים (התקופה הממוצעת עד להתפתחות פסיכוזה). תשעה חולים פיתחו פסיכוזה.
בתחילת המחקר, לא תועדו הבדלים משמעותיים בריכוז גלוטמאט בהיפוקמפוס בין החולים בסיכון גבוה במיוחד ובין קבוצת הביקורת. עם זאת, בהערכה חוזרת של בדיקת ה-MRI מתחילת המחקר בתשעת החולים בסיכון גבוה במיוחד שפיתחו פסיכוזה, החוקרים מצאו כי כקבוצה, במשתתפים אלו תועדו רמות גלוטמאט גבוהות יותר בהשוואה לחולים בסיכון גבוה שלא פיתחו פסיכוזה ובהשוואה לביקורות בריאות.
לא תוארו הבדלים משמעותיים בין ביקורות ובין חולים בסיכון גבוה במיוחד שלא פיתחו פסיכוזה.
כאשר החוקרים בחנו מטבוליטים אחרים, כולל N-Acetylaspartate, Total Choline, Myo-Inositol ו-Creatine, לא זוהו הבדלים משמעותיים למעט עם Myo-Inositol. סמן זה לפעילות תאי גליה במוח היה גם גבוה יותר משמעותית בחולים בסיכון גבוה במיוחד שפיתחו פסיכוזה, בהשוואה לביקורות בריאות.
רמות גבוהות יותר של Myo-Inositol בהיפוקמפוס נקשרו גם עם מדד גבוה יותר של תסמיני CAARMS.
החוקרים מדגישים כי הממצאים מדגישים את ההבדלים ברמת הקבוצה, וכי לא כל החולים עם ריכוז גלוטמאט גבוה בהכרח יפתחו פסיכוזה. למעשה, שני הנבדקים עם הרמות הגבוהות ביותר לא פיתחו פסיכוזה (עדיין?). אך כקבוצה, באלו שפיתחו פסיכוזה תועדו רמות גבוהות יותר בהשוואה לקבוצת המשתתפים שלא פיתחו פסיכוזה.
ממצאי מחקר נפרד שהוצג במהלך הכנס הדגישו את התועלת הקלינית האפשרית של בדיקות הדמייתיות בטיפול בסכיזופרניה עם עדות להבדלים ייחודיים בנוירו-ביולוגיה של חולים שהגיבו ואלו שלא הגיבו לטיפול.
המחקר כלל 21 חולים ללא טיפול תרופתי עם סכיזופרניה, שנכנסו למחקר בן שישה שבועות וטופלו ב-Risperidone. בדיקות MRI במהלך ובתום המחקר מצאו קורלציה בין הקישוריות לפני-טיפול באזור ה-Ventral Tegmental Area, לו חשיבות רבה בפעילות תרופות אנטי-פסיכוטיות, ובין קורטקס ה-Dorsal Anterior Cingulate ובין תגובה טובה לטיפול.
החוקרים מציינים כי עד 30% מהחולים עם סכיזופרניה אינם צפויים לשיפור עם טיפול אנטי-פסיכוטי, כך שלממצאים אלו חשיבות רבה.
מתוך כנס ה- International Congress on Schizophrenia Research
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!