מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון אפריל של הירחון American Journal of Roentgenology עולה כי צילומי רנטגן מקובלים לא מהווים אמצעי אמין לאבחנת שברים בירך ובאגן.
החוקרים מסבירים כי שברי ירך מביאים לתחלואה ותמותה משמעותיים, בייחוד באוכלוסייה הקשישה, בה תמותה תוך שנה עקב שברי ירך עומדת על 12% – 37%. בעיה זו ניכרת בעיקר בין נשים מבוגרות המציגות סיפור של טראומה קלה.
במחקר הנוכחי נבדקו נתוניהם של 92 משתתפים. משתתפי המחקר היו מטופלים שהתקבלו למיון עם תלונות של כאב או חשד לטראומה, אשר עברו צילומי רנטגן של הירך והאגן ומאוחר יותר עברו בדיקות MRI. מתוך הנבדקים 77 היו נשים, גילם הממוצע 70.8 שנים, ל- 65 היה סיפור של טראומה לרוב נפילה או תאונה בין כלי רכב.
מתוצאות המחקר עולה כי ל- 13 נבדקים (14%) נמצאו 23 שברים (6 בירך ו 17 באגן) ב- MRI שלא הודגמו בצילום רנטגן. ל- 11 נבדקים (12%) הועלתה אפשרות של שבר בצילום רנטגן שלא נתמכה ב- MRI. ל- 15 נבדקים (16%) נמצאו שברים בצילום רנטגן, אולם בדיקת MRI הדגימה שברים נוספים שלא נראו בצילום. מתוך 59 נבדקים שלא נמצא להם שבר תחת בדיקת MRI, ל- 43 (73%) הודגמו ממצאים אחרים שהתגלו בבדיקה כגון בצקת בשריר, קרעים בשריר, בורסיטיס באזור ה- trochanter ודלקת בגידי שרירי ה- hamstring. שטח מתחת לגרף שחושב עבור עקומת ROC (Receiver Operating Characteristics) היה שווה ל 0.74 עבור זיהוי שבר בירך בצילום רנטגן.
החוקרים הסיקו כי MRI סולל את הדרך לאבחנה וטיפול טובים יותר.
בין מגבלות המחקר, מציינים החוקרים מספר נקודות: ראשית, צורת המחקר הרטרוספקטיבית מכילה מגבלות מובנות וידועות, וביניהן הטיית ניהול מקרה אפשרית, בהתחשב בעובדה שרק נבדקים שעברו MRI נכללו במחקר. שנית, לא בוצעה בדיקה פרטנית לחולי טראומה. שלישית, לא נכללו כלל שיקולי עלות במסגרת המחקר, ולבסוף מבחינת טכניקות הבדיקות עצמן, נראתה שונות בין פרוטוקולי ה- MRI וצילומי הרנטגן.
יחד עם זאת, טוענים החוקרים, להשלכות המחקר יתרונות חשובים עבור ניהול יעיל יותר של חולים, מתן טיפול מתאים במקרי הצורך וחסכון בעלויות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!