ההשפעה הגנטית על סיכון לשברים קשורה לגיל ולאזור השבר, מדווחים חוקרים שוודים בגיליון ספטמבר של Archives of Internal Medicine.
עם זאת, ניתן להימנע מרוב השברים באמצעות שינוי באורח חיים כמו פעילות גופנית והפסקת עישון, ואלו הינן המלצות חשובות ללא קשר לגנים.
החוקרים ציינו כי גורמי סיכון מבוססים לשברים מסבירים רק חלק מההשברים האוסטאופורוטים וחשיבות הגורמים הגנטים עדיין לא הובהרה.
ההורשה מותאמת גיל לשברים אוסטאופורוטים היתה בינונית ב-0.27 ומתונה ב-0.16 לסה”כ סיכון לשברים. ההורשה היתה הגבוהה ביותר לשבר ראשון באגן לפני גיל 69 (0.68), נמוכה יותר לשברים דומים בגילאים 69-79 (0.47), והנמוכה ביותר לגיל מעל 79 שנה (0.03).
החוקרים ציינו כי החיפוש אחר גנים וקשרי גנים סביבה המשפיעים על שברים אוסטאופורוטים מוקדמים כנראה יתן פרי, אך מאמצים למניעת שברים בגיל מבוגר צריכים להתמקד בשינוי אורח חיים.
במאמר מערכת צויין כי גנומיקה עשויה לייצג את הרפואה העתידית, אך בהינתן האתגרים הרבים ביישום קליני של טכנולוגיה זו, אין להזניח גישות מבוססות יותר כמו היסטוריה משפחתית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!