ממחקר חדש עולה כי נוכחות גלוקוז בסימפונות של חולים מונשמים בטיפול נמרץ, מהווה גורם סיכון להתיישבות או הדבקה בחיידקים פתוגנים, כולל methicillin resistant Staphylococcus aureus (MRSA).
הסיכון להדבקה בבית החולים (Nosocomial Infection) בקרב חולים במצב קריטי, גדל בנוכחות היפרגליקמיה. באופן נורמלי, אין גלוקוז בהפרשות דרכי הנשימה, אך במקרים שרמות גלוקוז בדם עולות על 6.7mmol/L, גלוקוז מופיע גם בדרכי הנשימה.
עד כה, גלוקוז בהפרשות דרכי הנשימה לא נחשב כגורם אטיולוגי ל-Nosocmial Pneumonia.
במחקר זיהו גלוקוז בסימפונות של 58 מתוך 98 החולים המצונררים בטיפול נמרץ.
החוקרים טוענים כי בנוכחות גלוקוז בסימפונות קיים סיכון מוגבר פי 2.4 להופעת חיידק פתוגני, וסיכון מוגבר פי 2.1 לנוכחות MRSA, לעומת סימפונות ללא נוכחות גלוקוז.
במרבית המקרים, אבחנת גלוקוז בדרכי הנשימה קדמה להתפתחות MRSA, והחוקרים משערים כי ייתכן וגלוקוז גרם או עודד התפתחות MRSA.
לדברי החוקרים, רמות גלוקוז אבנורמליות בהפרשות מערכת הנשימה מספקת אפשרות לזיהוי חולים המצויים בסיכון גבוה להדבקת MRSA.
גלוקוז הוא מקור תזונה מצוין לחיידקים רבים, בנוסף זהו סיגנל סביבתי שיכול לשנות את ביטוי הגנים של החיידקים וכך משפיע על האלימות של החיידקים. כמו כן, גלוקוז יכול לעכב פעילויות שונות של מערכת החיסון, כולל תפקוד תאי T.
החוקרים מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים כדי לאשר כי גלוקוז בהפרשות דרכי הנשימה מגביר את הסיכון להדבקה ובכדי לקבוע אם דרושה התערבות להורדת רמות הגלוקוז בדם.
לסיכום, המחקר החדש עשוי להביא לבקרה טובה יותר של MRSA וזיהומים נשימתיים אחרים בקרב חולים בסיכון גבוה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!