אורך צוואר הרחם לאחר תפר צווארי הינו מנבא משמעותי של הסיכון ללידה מוקדמת ספונטנית לפני שבוע 34 להיריון והינו גורם משמעותי יותר מאורך צוואר הרחם טרם ביצוע התפר הצווארי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Ultrasound in Obstetrics & Gynecology.
החוקרים מבריטניה השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי בארבע מרפאות בין ינואר 2008 ועד מרץ 2021 במטרה לקבוע את הערך של מדידת אורך צוואר הרחם, הן לפני והן לאחר תפר צווארי, לניבוי הסיכון ללידה מוקדמת ספונטנית לפני שבוע 34 להיריון.
מדגם המחקר כלל 331 נשים שעברו תפר צווארי עם מדידות זמינות של אורך צוואר הרחם לפני ואחרי התפר הצווארי.
התוצא העיקרי היה שיעורי לידה מוקדמת ספונטנית לפני 34 שבועות הריון.
הן אורך צוואר הרחם לפני תפר צווארי (שטח מתחת לעקומת ה-ROC של 0.635, רווח בר-סמך 95% של 0.559-0.712) והן אורך צוואר הרחם לאחר תפר צווארי (שטח מתחת לעקומה של 0.677, רווח בר-סמך 95% של 0.604-0.751) זוהו כמנבאים של הסיכון ללידה מוקדמת ספונטנית.
ממודלים מתוקנים שכללו את גיל ההיריון בעת ביצוע התפר הצווארי עלה כי הן אורך צוואר הרחם לפני התפר הצווארי (יחס סיכויים של 0.964, p=0.018) והן אורך הצוואר לאחר התפר (יחס סיכויים של 0.940, p<0.001) הינם מנבאים משמעותיים של הסיכון ללידה מוקדמת ספונטנית.
מניתוח הנתונים עלה כי ההשפעה של אורך צוואר הרחם לאחר תפר צווארי על הסיכון ללידה מוקדמת ספונטנית הייתה גדולה יותר מזו של אורך צוואר הרחם טרם ביצוע התפר הצווארי (יחס סיכויים של 0.943, p<0.001 לעומת יחס סיכויים שך 0.974, p=0.058).
בסיכומו של דבר, שיעורי לידה מוקדמת ספונטנית עמדו על 11.9% מהנשים עם התוויה לתפר צווארי על-פי אנמנזה לעומת 24.3% מאלו עם התוויה מבוססת-אולטרה-סאונד לתפר צווארי ו-36.8% אלו בהן בוצע תפר צווארי דחוף (p=0.003).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי על רופאים המבצעים תפר צווארי לשאוף להביא לצוואר רחם ארוך ככל הניתן בעת התקנת תפר צווארי ולהמשיך לעקוב אחר אורך צוואר הרחם לאחר הפרוצדורה.
Ultrasound in Obstetrics & Gynecology, July 9, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!