במהלך שלוש שנים לאחר התערבות מילעורית בשל תסמונת כלילית חדה, נראה כי התוצאות טובות יותר עם תומכנים מצופי Everolimus, בהשוואה לתומכנים מצופי Sirolimus, כך מדווחים חוקרים משוויץ במאמר חדש שפורסם ב-JACC.
הסיכון לתרומבוזיס של התומכן היה נמוך יותר עם תומכנים מצופי Everolimus בחולים עם תסמונת כלילית חדה. הסיכון לתרומבוזיס של התומכן היה גבוה יותר בחולים עם תסמונת כלילית חדה, בהשוואה לחולים יציבים ולכן נערכו דיונים באשר לשימוש מוקדם בתומכנים מצופי-תרופה.
למעשה, מסבירים החוקרים, תסמונת כלילית חדה מצויה מחוץ להתוויות השימוש בהתקנים אלו עפ”י מנהל התרופות והמזון האמריקאי. עם זאת, תומכנים חדשים מצופי Everolimus נועדו להביא לשיפור בפרופיל הבטיחות של התקנים קודמים. מחקרים הוכיחו כי תומכנים אלו עדיפים על תומכים מצופי Paclitaxel, אך לא ברור אם הם טובים יותר מתומכנים מצופי Sirolimus.
במחקר התצפיתי הנוכחי, החוקרים בחנו את התוצאות ארוכות הטווח בקרב כ-1,750 חולים עם תסמונת כלילית חדה 903 שטופלו בתומכנים מצופי Everolimus ו-843 שטופלו בתומכנים מצופי Everolimus.
לאחר התאמה סטטיסטית זוהו 705 זוגות תואמים משתי הקבוצות. השיעורים לאחר שלוש שנים של תמותה, אוטם לבבי ו-TVR (Target Vessel Revascularization) עמדו על 13.8% עם תומכנים מצופי Everolimus לעומת 17.7% עם תומכנים מצופי Sirolimus (HR = 0.72, P=0.02).
ההבדל נבע בעיקר מסיכויים נמוכים יותר ל-TVR עם תומכנים מצופי Everolimus (5.7%) בהשוואה לתומכנים מצופי Sirolimus (8.8%), עדות להבדל בהופעת תרומבוזיס של התומכן (3.4% לעומת 6.1%).
החוקרים כותבים כי לממצאים שתי השלכות חשובות; ראשית, ניתן לשפר את היעילות של תומכנים מצופי תרופה בחולים עם תסמונת כלילית חדה, מעבר לזו המקובלת עם תומכנים מצופי Sirolimus. שנית, נראה כי השימוש בתומכנים מצופי Everolimus בחולים עם תסמונת כלילית חדה מלווה בסיכוי נמוך יותר לתרומבוזיס של התומכן, בהשוואה לתומכנים מצופי Sirolimus. לנקודה זו עשויות להיות השלכות על משך הטיפול המשולב בנוגדי-טסיות.
J Am Coll Cardiol Intv 2012;5:145-154
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!