חוקרים אמריקאים וקנדיים פיתחו שיטת ניקוד לסיכון לתמותה, שיכולה לסייע בבחירה של מועמדים להשתלה של דה-פיברילטור (ICD).
החוקרים מסבירים, שמכשירי ה- ICD יכולים למנוע מוות פתאומי, במטופלים עם מחלת לב מתקדמת. עם זאת, חלק ממטופלים אלה נמצאים בסיכון גבוה לתמותה מסיבות אחרות ולא ירוויחו מהשמה של ICD. החוקרים פיתחו מודל שמעריך את הסיכון לתמותה, על מנת לסייע בבחירה של מטופלים שמתאימים להשתלה של ICD.
החוקרים אספו נתונים לגבי 469 מטופלים שעברו השתלה של ICD. קבוצת המחקר חולקה לקבוצת משנה של ניבוי ולקבוצת משנה של אימות.
זוהו 4 גורמי סיכון מרכזיים לתמותה מוקדמת: גיל מעל 80 שנים, היסטוריה של פירפור פרוזדורים, קראטינין > 1.8 מגדל ו- NYHA בדרגה III או IV. ניקוד הסיכון חושב לפי מתן נקודה לכל גורם סיכון מרכזי וחיבור של סך הנקודות.
החוקרים מדווחים, שתוצאה של 0 בניקוד הסיכון, היתה קשורה בשיעור תמותה של 3.4% בשנה הראשונה אחרי השתלת ה- ICD. תוצאה של 3 או 4, היתה קשורה ב- 33% תמותה בשנה הראשונה.
בקבוצת האימות, תוצאה של 2 ומעלה בניקוד הסיכון, היתה קשורה בשיעור תמותה של 21% בשנה הראשונה, כאשר תוצאה של 1 או פחות ,היתה קשורה בשיעור תמותה של 4%.
בהתחשב בעלות הגבוהה של מכשירי ה- ICD וברצון להרחיב את ההתוויות להשמה שלהם, הערכה מדוייקת של הסיכון לתמותה במועמדים להשתלה, מהווה שיקול חשוב בבחירה של מטופלים מתאימים. החוקרים ממליצים לבצע מחקרים פרוספקטיביים, על מנת לאשר את יכולות הניבוי של הניקוד.
הערת מערכת:
לפני כשבוע, פירסמנו את ההנחיות המעודכנות בארה”ב של שימוש במכשירים באי ספיקת לב, המתייחסות גם לקריטריונים של השתלת ICD בחולי אי ספיקת לב.
זאת בהמשך לדיווח על מאמר שפורסם ב-J Am Coll Cardiol המציע בדיקה לאיתור המועמדים המתאימים להשתלת ICD.
יש לציין, שגם בארץ קיימת התלבטות באשר לקריטריוני הבחירה של מטופלים המתאימים להשתלת ICD במסגרת סל הבריאות. המלצות האיגוד הקרדיולוגי לועדת סל הבריאות, כללו התייחסות לתוחלת חיים נותרת סבירה, בצירוף הקריטריונים הקרדיאלים הספציפיים. ההמלצה הייתה לא לכלול מטופלים מעל גיל 80, בהעדר נתונים קליניים מספקים לגבי היעילות של ICD בקבוצת גיל זו.
Am Heart J 2006;151:397-403.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!