הקוקסיבים, ובעיקר הסלקוקסיב (celecoxib) , זכו לעדנה מחודשת השבוע…דיווחנו כבר על מחקר מה-NEJM שהראה כי בניגוד לגלוקוזמין לסלקוקסיב הייתה תגובה מובהקת, ועתה גם מתפרסם מחקר מתוך ה-American Journal of Medicine המראה כי סלקוקסיב, בהשוואה לדיקלופנק (diclofenac ) ונפרוקסן ( naproxen ) הציג יתרון בטיחותי משמעותי במניעת סיבוכים וכיבים בדרכי העיכול.
מחקר ה-SUCCESS-I עליו מדווחים במאמר היה רב לאומי, מבוקר ואקראי וכלל למעלה מ-13,000 מטופלים הסובלים מאוסטיאואתריטיס (OA) . נמצא שסלקוקסיב ושתי התרופות מקבוצת ה-NSAIDs היו שווים ביעילותם בהפחתת כאבים, אך הסלקוקסיב גרם באופן משמעותי ומובהק לפחות בעיות רציניות במערכת העיכול העליונה. היתרון הבטיחותי של הסלקוקסיב היה ביחס של 8:1 על שתי התרופות האחרות מבחינת סיכון לכיב כולל חסימות במערכת העיכול, ודימומים במערכת העיכול העליונה – אשר כולם אומתו בבדיקה אנדוסקופית.
המחקר תוכנן כך שידמה את ה”חיים האמיתיים” בתנאי טיפול ריאליים, הן מבחינת אי הגבלה בשימוש באספירין והיקף מס’ ביקורי הביקורת המתאים למציאות הטיפולית השגרתית. המשתתפים הגיעו לביקורת מעקב רק לאחר 6 ו-12 שבועות, כשטיפולים אחרים בוצעו ע”י הרופאים המטפלים הרגילים שלהם.
המשתתפים במחקר השתייכו ל-1142 מרכזים רפואיים ב-39 מדינות שחולקו בין סלקוקסיב 100 מ”ג פעמיים ביום (4,393), סלקוקסיב 200 מ”ג פעמיים ביום (4,407), נפרוקסן 500 מ”ג פעמיים ביום (905), או דיקופלנק 50 מ”ג פעמיים ביום (3,489) .
היעילות והבטיחות הוערכות על פי מצב הבסיס, לאחר 6 שבועות ולאחר 12 שבועות. היעילות נמדדה ע”פ הערכת המטופל את הכאב האוסטיאוארתריסטי באמצעות מדד כאב VAS ומדד WOMAC להערכת חומרת אוסטיאואתריטיס. מדדי הבטיחות כאמור כללו אירועים רצינייים במערכת העיכול העליונה, והערכת החוקרים לדיווחים על תופעות לואי. אירועים רציניים במערכת העיכול העליונה הוערכו בהתאם לסטנדטים המקובלים בכל מרכז רפואי לא הייתה דרישה לביצוע אנדוסקופיה או חקירה נוספת. החוקרים ביצעו אנליזות אד הוק לאחר מכן בהתאם לשימוש באספירין.
המימצא העיקרי ליעילות הטיפול היה שיוויון בין שלושת התרופות שנבדקו. לסלקוקסיב 100 מ”ג הייתה יעילות דומה לזו של ה-200 מ”ג. תוצאות הבטיחות הראו שמטופלי הסלקוקסיב סבלו באופן משמעותי ומובהק פחות מתופעות לואי מכל סוג, מתופעות לואי שחייבו הפסקת השתתפות במחקר, פחות מאירועים גסטרואינטנסיאלים ופחות מכאבי בטן שחייבו יציאה מהמחקר.
להלן שיעורי תופעות הלואי בשתי הקבוצות:
|
החוקרים מציינים שמחקר זה מדגים כי שימוש בסלקוקסיב משיג ירידה מובהקת ומשמעותית בסיכון לאירועים וסיבוכים גסטרואנינטסיאלים בהשוואה ל-NSAIDs . מחקר זה לא נועד לבחון את הסיכונים הקרדיווסקולרים בהיותו גם קצר טווח יחסית. לדעת החוקרים ניתן ללמוד מהמחקר ששילוב של סלקוקסיב עם אספירין בטוח יותר משילוב של NSAID עם אספירין, למרות שלא הייתה מובהקות סטטיסטית לתוצאה זו. החוקרים ממליצים לערוך מחקרים גדולים יותר עם שילוב אספירין כדי לאושש את המימצא שסלקוקסיב בטוח למתן יחד עם אספירין.
- קטגוריות: חדשות
מאמרים
אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות
מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות ואת הבטיחות של H-FIRE לעומת TURP בגברים עם BPH ועם הפרעות השתנה
הליך, בטיחות ותוצאות של טשטוש בשליטה על ידי המטופל בליטוטריפסיה אורטרוסקופית: מחקר עוקבה בן 7 שנים
המאמר הבא מציג שיטת סדציה שבה המטופל שולט על עומק הסדציה, ולא המרדים
ניפוח אוטומטי לאחר שחול צינור טימפנוסטומיה בדלקת אוזניים תיכונה עם תפליט ניסוי קליני אקראי
לפי הספרות כ־30% מהילדים זקוקים לניתוח השתלת כפתורים שני, ו־5% לניתוח שלישי
מטה אנליזה חדשה על הסיכון של נזק לעצבי בניתוחי בלוטת התריס
מטרת סקירה שיטתית ומטה־אנליזה זו הייתה לאחד את הידע הקיים ולבחון גורמי סיכון לפגיעה בעצב החוזר לאחר ניתוחי תירואיד
תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה
שיעור הולך וגדל של מטופלים מבוגרים (גיל ≥65 שנים) עוברים כריתת בלוטת התריס, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לאור תוצאות לא חד־משמעיות בספרות, חשוב להבהיר אם לפרופיל הבטיחות של הניתוח יש מאפיינים שונים בגיל המבוגר, לצורך הערכת סיכונים מיטבית וייעוץ למטופלים
תופעות לוואי ארוכות טווח לאחר טיפול בקרינה מרפאת וכריתה רדיקלית של הערמונית: מחקר רישום ארצי מבוסס אוכלוסייה
מחקר זה בוחן את שכיחות תופעות הלוואי לאחר הטיפול ב־RALP ב־EBRT ובשילוב של RALP ואחריו EBRT
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!