תוצאות שהתקבלו כעבור שנה במחקר ה-Middlesbrough Early Revascularization to Limit Infarction (או MERLIN) מעידות כי בחולים הסובלים מכשל פיברינוליטי עם אוטם לב הכרוך בעליה בסגמנט ST (או STEMI), נקיטת אסטרטגיה של פרוצדורת rescue percutaneous coronary intervention (או rPCI) איננה משפרת את שיעורי ההשרדות, בהשוואה לנקיטת אסטרטגיה שמרנית של מתן טיפול תרופתי.
החוקרים מציינים כי כל יתרון שנצפה בקבוצת ה-rPCI כעבור שנה נובע כמעט רק מירידה בשיעור הדרישה לביצוע רה-ווסקולריזציה נוספת, בהשוואה לקבוצות שקיבלו טיפול תרופתי.
הם מוסיפים כי יתרון זה בא על חזבון עליה בשיעור מקרי השבץ ועליה בדרישה לעירויי דם בשלב ההתחלתי. לכן, מסבירים החוקרים, מדיניות שגרתית של ביצוע rPCI איננה נתמכת על-ידי התוצאות, כל עוד החולים מקבלים טיפול תרופתי אגרסיבי למניעת אנגינה לאחר ההתקף ולמניעת התקף חוזר.
במחקר ה-MERLIN השתתפו 307 חולים שקיבלו טיפול פיברינוליטי בשל STEMI אך לא התרחזה בהם רה-פרפוזיה. החולים חולקו באקראי למעבר אנגיוגרפית חירום כלילית לביצוע rescue PCI או למתן טיפול תרופתי ממושך.
התוצאות שהתקבלו כעבור 30 ימים ופורסמו בעבר לא הראו הבדל מובהק סטטיסטית בשיעור התמותה בשל גורם כלשהו בין קבוצת ה-rPCI לקבוצת הטיפול השמרני (9.8% לעומת 11%). התוצאות שהתקבלו כעבור שנה משקפות את אותה תוצאה, עם שיעורי תמותה דומים בשתי הקבוצות (13.0% לעומת 14.4%, בהתאמה).
במספר גדול באופן מובהק סטטיסטית של חולים בקבוצת הטיפול השמרני התרחשו תמותה, התקף חוזר, שבץ, רה-ווסקולריזציה שאיננה מתוכננת, או כשל לב (57.8% לעומת 43.1% בקבוצת ה-rPCI; ערך p = 0.01). אולם, מצוין בדיווח, הבדל זה נבע כמעט רק משכיחות גבוהה יותר באופן מובהק סטטיסטית של רה-ווסקולריזציה שאיננה מתוכננת בקבוצת הטיפול השמרני (29.9% לעומת 12.5%; ערך p < 0.001).
החוקרים הבחינו גם בנטיה חזקה לירידה בשיעור מקרי השבץ בקבוצת הטיפול השמרני בהשוואה לקבוצת ה-rPCI (כ-1.3% לעומת 5.2%; ערך p = 0.06).
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!