תפקיד חלבון C ראקטיבי (CRP) באי ספיקת לב לא נבדק לגמרי. החוקרים העריכו את הערך הפרוגנוסטי של CRP ובדקו שינויים ב-CRP שהיו קשורים ל-valsartan (דיוואן).
מאפייני חולים עם ערכי בסיס של CRP מעל ומתחת לממוצע הושוו. מודל קוקס שימש לבדיקת הקשר של CRP לתמותה ותחלואה. הקשר נבדק בכדי לקבוע האם הבדלים בשינויי CRP מערך הבסיס ל-14 ו-12 חודשים בין הקבוצות שקיבלו באופן אקראי דיוואן או פלצבו היו תלויים בשימוש במעכבי ACE. ערך CRP ממוצע בפלזמה היה 3.23 mg/L (טווח 1.42-7.56 mg/L), גבוה מהאוכלוסיה הכללית. לחולים עם CRP מעל הממוצע היו מאפייני אי ספיקת לב חמורים לעומת אלו עם רמות CRP מתחת לממוצע. הסבירות במצטברת לתמותה ואירוע ראשון עלו עם עליית CRP . יחסית לרביעון התחתון, הסיכון לתמותה (יחס סיכון 1.51, 95%, 1.2-1.9) ואירוע ראשון (1.53, 95%, 1.28-1.84) עלה ברביעון העליון של CRP. לא היה שינוי משמעותי ב-CRP עם הזמן בקבוצת הפלצבו; עם זאת, לאחר 12 חודשים, דיוואן היה קשור לירידה ב-CRP בחולים שלא קיבלו מעכבי ACE, אך לא באלו שקיבלו מעכבי ACE.
החולים הסיקו כי CRP עולה באי ספיקת לב. רמות גבוהות יותר קשורות למאפייני אי ספיקת לב חמורים יותר וקשורים באופן בלתי תלוי בתמותה ותחלואה. יכולתם של הטיפולים להפחית רמות CRP והחשיבות הפרוגנוסטית של הפחתת CRP דורשים מחקר נוסף.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!