קיצוב אינו משפיע על תמותה בקשישים עם חסימה אטריוונטריקולרית (AV), על פי תוצאות מחקר שפורסם בגיליון יולי של The New England Journal of Medicine. העורכים ציינו כי יש להעריך נושאי איכות חיים.
בטיפול בחסימה ארטיוונטריקולקית, קיצוב דו לשכתי נחשב כנותן יתרונות קלינים בהשוואה לקיצוב חד לשכתי, אך הנתונים מגיעים בעיקר ממחקרים רטרוספקטיבים. אי וודאות ביחס ליתרונות האמיתיים של קוצב דו לשכתי, במיוחד בקשישים, בהם משתמשים בו בתכיפות נמוכה יותר לעומת צעירים.
במחקר זה, 2,021 חולים בגיל 70 שנה או יותר אשר עברו את השתלת הקוצב הראשונה שלהם בשל חסימת AV בדרגה גבוהה קיבלו באקראי קוצב חדר אחד (n = 1,009) או קוצב דו לשכתי (n = 1,012). חולים בקבוצה של קוצב חד לשכתי קיבלו באקראי קוצב בקצב קבוע (n = 504) או קוצב בקצב מסתגל (n = 505). התוצאה הראשונית שנמדדה היתה תמותה מכל הסיבות, ותוצאות משניות היו פרפור פרוזדורים, אי ספיקת לב, שבץ, התקף איסכמי זמני או טרומבואמבוליזם אחר.
תקופת מעקב ממוצעת נמשכה 4.6 שנים לתמותה ושלוש שנים לאירועים קרדיווסקולרים. אחוז תמותה שנתי ממוצע לא היה שונה משמעותי בין הקבוצות (7.2% לקיצוב חד לשכתי לעומת 7.4% בקיצוב דו לשכתי; יחס סיכון 0.96; 95% רווח בר סמך, 0.83-1.11). לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות באחוזי פרפור פרוזדורים, אי ספיקת לב, שבץ, התקף איסכמי זמני או טרומבואמבוליזם.
בחולים קשישים עם חסימת AV, לסוג הקוצב אין השפעה משמעותית על אחוז התמותה מכל הסיבות בחמש השנים הראשונות לאחר השתלת הקוצב. קוצב קצב קבוע קשור לעלייה בסיכון לשבץ, התקף איסכמי זמני או טרומבואמבוליזם, אך סוג הקוצב אינו משפיע על היארעות אירועים קרדיווסקולרים בשלוש השנים לאחר השתלת הקוצב.
במאמר מערכת צויין כי קוצב משחק תפקיד חשוב בטיפול במחלות לב, ודנו בבעד ונגד של סוגי הקוצב השונים בקבוצות השונות. המחקר לא בדק איכות חיים, נושא חשוב לכשעצמו. יש עבודה רבה לעשות בפיתוח קוצב פיזיולוגי המשפר גם שרידות וגם איכות חיים. על הקרדיולוגים לחכות לתוצאות ממחקרים בנושא איכות חיים והערכה נוספת של קיצוב תלת לשכתי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!