שחקני פוטבול בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת פרקינסון (JAMA Netw Open)

נתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open מצביעים על קשר אפשרי בין משחק פוטבול ובין סיכון מוגבר להתפתחות פרקינסוניזם או מחלת פרקינסון. משחק פוטבול לפרק זמן ארוך יותר והשתתפות במשחקי פוטבול ברמה מתקדמת יותר (מכללות או מקצועי) לוו בסיכון גבוה יותר להפרעה הנוירולוגית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרקינסוניזם ומחלת פרקינסון עלולות להתפתח בעקבות חבלות ראש חוזרות עקב אגרוף. עם זאת, אין נתונים רבים אודות הקשר בין משחק פוטבול ובין הסיכון למחלת פרקינסון ומטרתם כעת הייתה לבחון סוגייה זו.

מחקר החתך התבסס על נתוני ממחקר Fox Insight, כאשר המשתתפים השלימו שאלונים למילוי-עצמי ודיווחו על אבחנה של מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם ע”י רופא או איש צוות רפואי אחר.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מחלת פרקינסון ובין היסטוריה של משחק פוטבול, פרק הזמן שבו עסקו המשתתפים במשחק פוטבול פעיל, הרמה המקצועית הגבוהה ביותר בה שיחקו וגיל חשיפה ראשונה, תוך תקנון לגיל, רמת השכלה, היסטוריה של סוכרת או מחלת לב, מדד מסת גוף, היסטוריה של חבלת ראש עם אובדן הכרה וסיפור משפחתי של מחלת פרקינסון.

מדגם המחקר כלל 1,875 גברים (גיל ממוצע של 67.69 שנים) שעסקו בספורט מאורגן. ספורטאים לשעבר סווגו לאלו שעסקו בפוטבול (729 משתתפים, 38.9%) ואלו שעסקו בפעילויות ספורט אחרות (קבוצת ייחוס).

היסטוריה של משחק פוטבול לוותה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם (יחס סיכויים של 1.61, רווח בר-סמך 95% של 1.19-2.17).  בכלל המדגם, משך ארוך יותר של משחק פוטבול לווה בסיכון מוגבר לפרקינסוניזם או מחלת פרקינסון (יחס סיכויים של 1.12, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.19).

בקרב שחקני פוטבול, משחק פוטבול לפרק זמן ארוך יותר (יחס סיכויים של 1.12, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.23) ומשחק פוטבול ברמה גבוהה יותר (יחס סיכויים של 2.93, רווח בר-סמך 95% של 1.28-6.73) לוו בסיכון גבוה יותר להתפתחות מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי השתתפות במשחקי פוטבול מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם.

JAMA Netw Open. Published online August 11, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן