בהתייחס לדיווח זה “סקירת העדויות בנושא מניעת BPD במקרים של פגות קיצונית (Archives of Disease in Childhood) “ להלן הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי :
אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני הניאונטולוגיה כיום הינו מניעה וטיפול ב-BPD. במהלך השנים הופיעו ונעלמו טיפולים שונים ועדיין לא הצלחנו למצוא את דרך המלך. זכור במיוחד הסיפור של הסטרואידים הסיסטמיים.
סקירה זו, מהווה סיכום טוב של המידע שידוע עד כה על המניעה והטיפול ב-BPD.
ההתערבויות הטובות ביותר למניעת BPD הינן לפי כותבי המאמר:
1. הנשמה לא פולשנית (וממליצים על NIPPV שלעבודותיו של פרופ’ קוגלמן תרומה רבה לכך)
2. שימוש בסורפקטנט ללא אינטובציה (כדוגמת LISA או MIST למשל)
3. במידה ויש צורך בהנשמה פולשנית יש להעדיף הנשמה תלויית נפת על הנשמה תלויית לחץ.
4. מומלץ לתת קפאין “מניעתי” ביום הראשון או השני לחיים
5. מתן ויטמין A במתן תוך-שרירי במהלך 4 השבועות הראשונים לחיים (יש לשקול יעילות לעומת הכאב/סבל הנגרם מכך או לשקול חלופות כמו טיפול פומי)
6. יתכן והפשרה הטובה ביותר בין היעילות לסיבוכים של מתן סטרואידים סיסטמיים היא מתן דקסמטאזון ביילודים שעדיין זקוקים להנשמה 2-3 שבועות לאחר הלידה
7. התערבויות נוספות שעשויות לעזור: טיפול ביילודים סימפטומטיים עם ureaplasma, הנקה וכמובן מניעת זיהומים.
איני סבור שבזאת נאמרה המילה האחרונה אולם לפחות יש לנו התחלה של תכנית פעולה בבואנו למנוע את ה-BPD. ישנה חשיבות רבה במניעת ה-BPD מאחר ובנוסף לתחלואה המידית ישנה עלייה בסיכון גם לתחלואה ארוכת הטווח יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!