התמחויות

על מוחו הנעלם של איינשטיין והקשר בין יצירתיות לרפואה / מאת זיו צח, עורך מדור טכנולוגיות רפואיות

פעם מה שהיה כתוב בעיתון היה נכון..

זה המוסר השכל שלי מהסיפור המדהים הבלתי יאומן  שמסופר מטה. 


כשהייתי נער בגיל 12 החלטתי להיות מדען לחקור ולהמציא המצאות ולשנות את העולם לטובה…:הדמות שהערצתי uשהייתה סמל עבורי הוא אלברט אינשטיין..


זה היה לפני 40 שנהויום אחד נודע לי  שלאחר שאלברט אינשטיין מת גופתו נשרפה אבל מוחו נתרם למדע… אבל.. לא יודעים היכן הוא ( המוח).  .. חשבתי בתחילה שמדובר בהלצה או מתיחה ושכחתי מכך עד אתמול… כעת כעבור 40 שנה אני מגלה שמוחו של אלברט אינשטיין נגנב על ידי הפתולוג שניתח אותו לאחר מותו ….הידעתם זאת?


פרטים כאן במאמר מאתר “הידען” שהוא אתר מדעי ידוע ו מאת כתבת מדעית חוקרת,  שאת הדוקטורט שלה בהיסטוריה של הפיסיקה עשתה על הנושא..

ועוד משהו…

תמיד ריתק אותי הקשר בין יצירתיות למדע ורפואה. הידעתם שילד יצירתי שמפסל או מצייר , שר או ומנגן נוטה יותר בבגרותו להיות גם איש מדע או רפואה ?

הידעתם שיש מחקרים ומאמרים שמציעים לנו כהורים להשמיע מוזיקה קלסית לעובר/ תינוק כשהוא עדיין בבטן אימו ? יש הטוענים שההאזנה למוזיקה הקלאסית כבר בשלב המוקדםה הזה עשויה לתרום ליכולתו לטובה במתימטיקה כבר בעתיד…

מסתבר גם שיש לא מעט רופאים ומדענים מצויינים, שבצעירותם היו קוסמים, פסלים, ציירים ואף  בשלנים ( טבחים) מעולים.

חלקם חברים בקבוצה המדעית רפואית ?טכנולוגיות רפואיות ומדעיות” בפייסבוק שאני מנהל. ובהקשר זה אני שמח להציג את  ד?ר גדעון קורן, ישראלי שגר כיום בקנדה ועובד בבית חולים לילדים בטורונטו Sick kids.  ד?ר קורן היה בעברו בלהקת האחים והאחיות ( עם סוזי מילר) כתב הרבה לחנים ושירים וספרי ילדים וכיום אף כותב מאמרים רפואיים רבים ידועים בתחום התמחותו הרפואית, מאמרים המוכרים ברחבי העולם המקצועי .

יישר כוח לך ד?ר קורן והמשך בדרכך הזו של שילוב מדעי הרפואה עם הספרות.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

המיקרוביום החברתי בגיל המבוגר

המיקרוביום החברתי בגיל המבוגר

מקור: pubmed
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|26/02/2026

בידוד חברתי שכיח בגיל המבוגר ונקשר באופן עקבי לשבריריות, לירידה תפקודית, לפגיעה קוגניטיבית ולתמותה מוגברת

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

לכל המאמרים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן