נקע בקרסול הינו נפוץ ביותר. עם זאת, מעט מאוד ידוע על הגורמים למועדות לפציעות אלו. מטרת המחקר היתה לבדוק גורמי סיכון מהותיים לנקע בקרסול בנשים צעירות ופעילות.
159 סטודנטיות לחינוך גופני הוערכו לכמה גורמי סיכון אפשריים לנקע בתחילת לימודיהן. גורמי הסיכון כללו מאפיינים אנטרופרומטריקלים ופיזיים, כוח שריר קרסול איזוקינטי, מאפייני יישור רגל תחתונה, שליטה במנח וזמן תגובת השריר במהלך עיקום הקרסול. כל הפציעות נרשמו במהלך 1-3 שנים ונרשמה חשיפה לספורט (ממוצע: 15.33±4.33 שעות בשבוע). 32 (20%) מ-159 הנשים נקעו את קרסולן. מספר נקעים ל-100 שעות ספורט היה 0.75. אנליזת רגרסיית קוקס חשפה כי נשים עם פחות תחושה של עיקום המפרק (יחס סיכון 1.08; 95%, 1.02-1.14), טווח תנועה רחב יותר(1.03; 95%, 1.00-1.06) ופחות קואורדינציה של שליטה במנח (0.96; 95%, 0.93-1.00) נמצאות בסיכון גדול יותר לנקיעת קרסול.
ממצאי המחקר מציעים כי מניעה היעילה ושיקום משמר של נקע קרסול צריכים לכלול משתנים אלו.
Scandinavian Journal of Medicine & Science in Sports
Volume 15 Issue 5 Page 336 – October 2005
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!