האם התערבות מוקדמת מסייעת לגמגום? (BMJ)

שיטת Lidcombe הינה התערבות מוקדמת יעילה לטיפול בגמגום, על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם הגיליון ספטמבר של British Medical Journal.

יש לטפל בגמגום בשנים שלפני בית הספר, בעיקר בגלל שקשה יותר לטפל בבעיה ככל שהילדים מתבגרים. כשגמגום הופך כרוני, התקשורת יכולה להיפגם באופן חמור, עם השפעות חברתיות, רגשיות וחינוכיות הרסניות. כיום קיימים משפר טיפולים לגמגום מוקדם, אך רק אחד, שיטת Lidcombe, נבדקה במחקרים שלב I ו-II.

שיטת Lidcombe הינה טיפול התנהגותי שפותחה במיוחד לגמגום בילדים מתחת לגיל 6. השיטה אינה משפיעה על ההתנהגות למעט השפעה על דיבור.

במחקר, 54 ילדים לפני גיל בית ספר עם גמגום חולקו באקראי לקבלת טיפול Lidcombe או קבוצת ביקורת (n = 29 ו-n = 25, בהתאמה). בתחילת המחקר, תדירות גמגום היתה לפחות 2% עם הברות מגומגמות. טווח הגילאים היה 3-6 שנים, ו-12 מהמשתתפים היו בנות. ילדים עם התחלת גמגום 6 חודשים לפני תחילת המחקר או טיפול בגמגום 12 במהלך חודשים לפני המחקר לא נכללו.

ההורים הקליטו שיחות מחוץ למרפאה. אילו שימשו למדידת תדירות גמגום בשלושה מצבי דיבור שונים לפני הרנדומיזציה ולאחר 3, 6, ו-9 חודשים.

לאחר 9 חודשים, יחס ממוצע של הברות מגומגמות היה 1.5% ± 1.4% לטיפול ו-3.9% ± 3.5% לביקורת. ההשפעה היתה יותר מכפולה מההבדל מינימום כפי שהוגדר לפני הטיפול.

התוצאות סיפקו הוכחה התומכת בהתערבות מוקדמת לגמגום. שיטת Lidcombe הינה טיפול יעיל לגמגום בילדים מתחת לגיל 6.

מיגבלות מחקר כללו גודל מחקר של מחצית משהוצע, נשירה של 13% ממשתתפי המחקר, ותקופה של 9 חודשים בלבד לאחר הרנדומיזציה.

לחכות בכדי לראות אם החלמה טבעית מתרחשת אינה דרך מקובלת מפני שנראה כי שיטת Lidcombe פחות יעילה ברגע שהילדים נכנסים לבית הספר. בנוסף, עיכוב הטיפול עד לגיל בית ספר אינה אפשרות מעשית בגלל השלכות חברתיות וקוגנטיביות שליליות של גמגום בגיל זה. אם ההפרעה נמשכת לגיל בית ספר, הילד נחשף לחוויות שיכולות גרום לסיכון לגמגום כרוני.

BMJ. 2005;331:659-661

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

המיקרוביום החברתי בגיל המבוגר

המיקרוביום החברתי בגיל המבוגר

מקור: pubmed
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|26/02/2026

בידוד חברתי שכיח בגיל המבוגר ונקשר באופן עקבי לשבריריות, לירידה תפקודית, לפגיעה קוגניטיבית ולתמותה מוגברת

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן