שכיחות והיארעות גבוהים של אי שליטה במתן שתן באוכלוסיה המבוגרת (AUGS)

בערך 42% מהנשים המבוגרות מדווחות על סימפטומים של אי שליטה במתן שתן. בנוסף, 30% נשים נוספות במחקר דיווחו על התפתחות אי שליטה לראשונה בתקופה של 3 שנות מעקב.

החוקרים דיווחו על ממצאיהם בכנס השנתי של איגוד האורוגניקולוגים.

סמנים לאי שליטה כוללים היסטוריה של שבץ, דכאון, טיפול נוכחי או בעבר עם אסטרוגן או אסטרוגן/פרוגסטין, ויכולת פיזית נמוכה. בעוד שאי שליטה הופכת שכיחה יותר בגיל מתקדם, גיל לבד אינו מהווה גורם סיכון.

שכיחות והיארעות היו גבוהים מעט יותר לעומת מחקרים אחרים ומדגישים את חשיבות הסריקה לאי שליטה על בסיס שנתי.

מחקר קוהורט פרוספקטיבי כלל 499 נשים בגיל 65 ומעלה (גיל ממוצע, 75.7, טווח, 65-106). 50% היו אפרו-אמריקאיות ו-50% לבנות, 50% עירוניות ו-50% מאזורים כפריים.

הנבדקות נשאלו בטלפון לגבי בריאותם ומצב תיפקודי. אי שליטה במתן שתן הוגדרה כדליפה אפילו קטנה בחצי השנה האחרונה.

ערך הבסיס היה 41.9%, ומתוך 278 משתתפות שענו במהלך 3 שנות המעקב, 84 (30.2%) דיווח לראשונה על אי שליטה (שנה 1, 15.4%, שנה 2, 12.7%, שנה 3, 8.9%).

אנליזה מוליטוריאנטית הראתה כי גורמים הקשורים ככל הנראה לאי שליטה חדשה היו דכאון (יחס סיכון 4.41, P = .02), שימוש נוכחי או קודם באסטרוגן או אסטרוגן/פרוגסטין (3.01; P < .001), והיסטוריה של שבץ (2.8;  P = .034). לעומת זאת, מדדי יכולת פיזית היו קשורים לירידה בסבירות לאי שליטה חדשה (0.86; P = .002). גורמים שאינם קשרוים היו גיל, גזע, השכלה, הכנסה, BMI, שיוויון וסוכרת.

כיוון שדכאון והיסטוריה של שבץ נמצאו כגורמי סיכון לאי שליטה, חשוב במיוחד לסרוק נשים עם אבחנה זו לאי שליטה. הטיפול מאוד יעיל, ולרוב אין צורך בניתוח.

היארעות גבוהה של אי שליטה חדשה במהלך 3 שנות המעקב הדגישו את הצורך באסטרטגיות מניעתיות. החוקרים מקווים כי הממצאים יספקו הכוונה למציאת אסטרטגיות מניעתיות, כמו למשל שמירה על פעילות גופנית ואימון שרירי רצפת האגן.

AUGS 26th Annual Scientific Meeting: Poster 24. Presented Sept. 16, 2005

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

המיקרוביום החברתי בגיל המבוגר

המיקרוביום החברתי בגיל המבוגר

מקור: pubmed
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|26/02/2026

בידוד חברתי שכיח בגיל המבוגר ונקשר באופן עקבי לשבריריות, לירידה תפקודית, לפגיעה קוגניטיבית ולתמותה מוגברת

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן