האם סטנט מצופה תרופה (DES) הוא Cost Effective בהשוואה לסטנט מתכתי רגיל (BMS) ? כדי לבחון שאלה זו השוו החוקרים במחקר זה, המתפרסם כעת במהלך כנס החברה הקרדיולוגית האירופאית בשטוקהולם, ובמהדורת ה-ON-LINE המוקדמת של לנצט, את העלות האפקטיבית של השימוש בין שתי החלופות.
מחקר ה-BASKET ( ר”ת של Basel stent cost-effectiveness trial ) כלל 826 מטופלים שהיו זקוקים לצינתור והרחבה של 1281 הצרויות. המטופלים חולקו לשתי קבוצות DES , אחת שטופלה בסייפר, והשנייה בטקסוס, וקבוצת BMS אחת שטופלה בסטנט BMS מסוג קובלט כרומיום (ויז’ן) . המטופלים היו במעקב לאורך 6 חודשים ונערך דיווח של אירועים קרדיאלים מרכזיים ועלוית טיפול בהם.
נמצא ששיעור האירועים הקרדיאלים המשמעותיים (מוות מסיבות קרדיווסקולריות, אוטם שריר הלב, צורך בהרחבה חוזרת של עורק המטרה) היה 7.2% בקבוצת ה-DES (מבלי שיהיה הבדל משמעותי בין הסייפר לטקסוס), לעומת 12.1% בקבוצת ה-BMS .
עלות הטיפול לאורך 6 חודשים בקבוצת ה-DES הייתה 10,544 יורו לעומת 9,639 יורו ל-BMS – הפרש של כ-900 יורו. כאשר מתרגמים תוצאה זו לעלות הנוספת שיש להשקיע בטכנולוגיית ה-DES כדי למנוע אירוע קרדיולוגי מרכזי אחד (MACE) , בהשוואה ל-BMS , העלות האפקטיבית המתקבלת היא 18,000 יורו. כאשר ממירים יחס זה לעלות הנדרשת להשגת תוספת QUALY (שנת חיים מתואמת איכות חיים), התוצאה נעה בין 54,000 יורו ל-73,000 יורו, שאלו תוצאות שאינן מעידות על יחס עלות/תועלת אטרקטיבי.
עם זאת, ה-DES נמצא כבעל עלות אפקטיבית אטרקטיבית כאשר משתמשים בו בחולים בסיכון גבוה: הצרויות בעורקים בקוטר 2.5 מ”מ ופחות, הצרות לאורך יותר מ-20 מ”מ, פגיעה ביותר מעורק אחד או שניים, וגיל מעל 65.
לדיווח המלא ב-TheHeart (כולל תגובות והתייחסות למחקר במהלך כנס החברה האירופאית לקרדיולוגיה בשטוקהולם)
למאמר ב- The Lancet Early Online Publication, 6 September 2005
הערת המערכת: בארץ ה-DES אכן נכלל בסל הבריאות למטופלים המוגדרים בסיכון גבוה, כפי שניתן לראות בקישור זה ,המגדיר את ההנחיות וההמלצות לבחירת חולים מתאימים כפי שפורסם ע”י החוג לקרדיולוגיה ההתערבותית והאיגוד הקרדיולוגי. אגב, בעוד שההגדרות של סל הבריאות הישראלי מכסות ע”פ ההערכות כ-40% מכלל המטופלים הזקוקים לתומכון, הרי שלפי הערכת החוקרים של מחקר זה , בין 66% ל-75% מהמטופלים הזקוקים לתומכון עונים על הקריטריונים המגדיר את הטיפול ב-DES כבעל יחס עלות/תועלת אטרקטיבי.
שאלה נוספת שראוי להתייחס אליה בהקשר לתוצאות המחקר היא האם מעקב של 6 חודשים מספיק כדי להעריך את האפקט המגן הטוב יותר של DES מפני הצרויות חוזרות וצורך ברהוסקולריזציות. ייתכן שבמעקב לאורך 12 חודשים, התוצאה המתקבלת הייתה אטרקטיבית יותר מבחינת ה-DES .
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!