לחולי סוכרת מסוג 1 המקבלים אינסולין ליספרו ומתכננים פעילות גופנית בינונית למשך 60 דקות ללא שינוי טיפול האינסולין, יש צורך ב-40 ג’ תוספת גלוקוז בכדי להימנע מהיפוגליקמיה, על פי תוצאות מחקר שפורסם בגיליון אוגוסט של Medicine and Science in Sports and Exercise.
שתי אסטרטגיות הוצעו לטיפול בסיכון להיפוגליקמיה במהלך או אחרי אימון: הפחתת מינוני אינסולין לפני הארוחה שלפני האימון או הוספת גלוקוז לפני אימון ספונטני. ישנם כמה קווים מנחים לגבי הפחתת מינון אינסולין לפני האוכל כשמתוכנן אימון בחולי סוכרת מסוג 1 אשר מטופלים באינסולין. עם זאת, לא ידוע לחוקרים על הערכה של תוספת גלוקוז בחולי סוכרת מסוג 1 שטופלו ב-Humulin N ( או NPH ) ובאנאלוג החדש יותר הומולוג (ליספרו), אשר משמש חולים אלו לעיתים קרובות.
3 שעות לאחר ארוחת בוקר סטנדרטית, 9 נבדקים שלוקחים אינסולין NPH וליספרו ביצעו אימון של 60 דקות (50% נפח חמצן מקסימלי) ב-3 מצבים שונים. לפני אימון, הנבדקים קיבלו באקראי תוספת נוזלית המכילה 0 ג’ גלוקוז (0G), או 15 ג’ גלוקוז (15G), או 30 ג’ גלוקוז. רמות גלוקוז בדם נמדדו לפני, במהלך ואחרי האימון. כשרמות גלוקוז ירדו מתחת ל-5mmol של ליספרו, ניתן עירוי דקסטרוז.
שיעור הירידה ברמות גלוקוז בדם שהושפעה מהאימון היה דומה בשלושת המצבים. עם זאת, כמות עירוי הדקסטרוז היה גבוה משמעותית בקבוצת 0G לעומת 15G או 30G (בהתאמה: 10.5 ± 3.2 ג’, 3.5 ± 1.8ג’ ו-1.6 ± 1.0 ג’). תוספת גלוקוז העלתה משמעותית את הזמן לפני מתן עירוי דקסטרוז (31.7 ± 7.5 ד’ לעומת 51.3 ± 4.2 ד’ לעומת 55.6 ± 2.6 ד’ בהתאמה).
החוקרים ביצעו אנליזה וראו כי תוספת גלוקוז של 40 ג’ תשמור על רמות תקינות של גלוקוז בדם במהלך אימון.
מיגבלות מחקר כללו מספר נבדקים קטן והבדל ברמות גלוקוז בדם בחולי חוץ.
לאימון של 60 דקות ואחריו, תוספת של 40 ג’ גלוקוז נוזלי, 15 דקות לפני האימון, תסייע בשמירת רמות גלוקוז תקינות בדם בנבדקים עם ליספרו. ניתן להשיג 40 ג’ גלוקוז מפירות לא ממותקים (375 מ”ל מיץ תפוזים) או משקאות לספורטאים, דבר שיפתור את הבעיה של צריכת גלוקוז רחבת לצורך מניעת היפוגליקמיה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!