בעבר בוצעו מספר מחקרים שהעידו כי אקופונקטורה יעילה כנגד דחיפות ותדירות מתן שתן וכן כנגד בריחת שתן. אולם, מחקרים אלו לא בוצעו באופן רנדומלי או סמוי.
ממחקר רנדומלי חדש עולה כי אקופונקטורה יעילה כנגד פעילות מוגברת של שלפוחית שתן.
החוקרים טענו כי טיפולי אקופונקטורה המכוונים כנגד פעילות יתר של שלפוחית שתן יקטין את שכיחות בריחת שתן וכן את תדירות ודחיפות מתן שתן ובאופן זה יקטין את המצוקה הנפשית של המטופלים.
במסגרת המחקר עקבו אחר 85 נשים שחולקו אקראית לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה טיפול אקופונקטורה והקבוצה השניה קיבלה טיפול פלסבו.
Testing Cystometric נערך לפני התחלת הטיפול ולאחר 4 שבועות של טיפולי אקופונקטורה.
הנשים מילאו יומן בו עקבו אחר זמני ההתרוקנות במשך 3 ימים, דיווחו על אי נוחות במתן שתן ומילאו שאלון בנוגע להשפעות של העדר שליטה במתן שתן.
מתוך 85 הנשים, 74 סיימו את המחקר. בשתי הקבוצות נרשמה ירידה במספר מקרי בריחת שתן (59% בקבוצת המטופלים, 40% בקבוצת הפלסבו), ללא הבדל משמעותי בין הקבוצות.
בקבוצה המטופלת נצפתה ירידה של 14% בתדירות מתן שתן (P=0.13), ירידה של 30% בשיעור ההתרוקנויות הדחופות (P=0.16) ועליה של 13% בנפח ההתרוקנות המקסימלי ו-Maximum Cystometric Capacity (P=0.01).
בשתי הקבוצות נרשם שיפור באי נוחות במתן שתן ובהשפעות של בריחת שתן, כפי שמולאו בשאלון (ירידה של 54% בקבוצה המטופלת, 30% בקבוצת הפלסבו).
בקבוצת הנשים שטופלו באקופונקטורה נרשם שיפור משמעותי יותר בהשוואה לקבוצת הפלסבו, בקיבולת שלפוחית השתן, תדירות ודחיפות מתן שתן ובאיכות החיים,.
מגבלות המחקר:
- 11 נשים לא סיימו את המחקר.
- הנשים מילאו יומן מעקב של 3 ימים במקום יומן של שבוע.
- העדר טיפול פלסבו יעיל לאקופונקטורה
לסיכום, מהמחקר עולה כי לאקופונקטורה אפקט קצר-טווח משמעותי כנגד פעילות יתר של שלפוחית-שתן. לטענת החוקרים, האפקט של אקופונקטורה דומה לזה של טיפול תרופתי, התנהגותי או פיסי. עם זאת, יש לאמת את תוצאות המחקר ע”י מדגם גדול יותר ולבחון האם האפקט נשמר לאורך זמן.
Obstet Gynecol. 2005;106:138-143
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!