במאמר זה מגיב ד”ר טליתמן למאמר קודם שפורסם ע”י הפסיכולוג ד”ר ורניק אשר הביע התנגדות לשינוי בחקיקה שתתיר אי העמדה לדין של אישה המבצעת רצח על רקע של דכאון לאחר לידה. ההתנגדות לחקיקה של ורניק התבטאה בטענה ש”לא הדכאון הוא הרוצח אלא האדם”.
בסקירתו טוען טליתמן שמצב הדכאון שלאחר לידה הוא מצב קליני קשה ושבמקרים מסויימים “הדיכאון רוצח”. הוא מתייחס במאמר לטיפולים וליחס הסביבה לאישה הסובלת מדיכאון שלאחר לידה ומנסה לבסס את הטענה שבמקרים קשים אלה אין מקום להאשים את האישה החולה, אלא לטפל בה.
לפניכם סקירת העיתונות מאת פרופ’ שטרן.
בשנתיים האחרונות מתפתחת בישראל תופעה שקטה של טראומה אזרחית מתמשכת
בידוד חברתי שכיח בגיל המבוגר ונקשר באופן עקבי לשבריריות, לירידה תפקודית, לפגיעה קוגניטיבית ולתמותה מוגברת
טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות
שיעור גבוה של התאוששות שחלתית והריונות ספונטניים לאחר טיפול גונדוטוקסי
המחקר SEGA נועד לבדוק, באופן אקראי ומבוקר, האם הרדמה כללית או סדציה מביאות לתוצאות נוירולוגיות טובות יותר לאחר שלושה חודשים מהטיפול.
לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!